השאלה באורים ותומים
בציור שלפנינו נראית צורת השאלה באורים ותומים בימי בית ראשון לשיטת הרמב"ם, כאשר המלך והכוהן הגדול שואלים את השאלה על פתח קודש הקודשים. שאלה כזו באורים ותומים נערכה לא אחת בימי בית ראשון. אמנם חל איסור להיכנס לקודש הקודשים, כי אם לכוהן הגדול ביום הכיפורים, אך עם זאת, מאחר שהיה כותל מאבן מפריד בין ההיכל לבין קודש הקודשים ("אמה טרקסין", מסכת בבא בתרא ג, ב. בציור מימין), ובכותל פתח עם פרוכת, היה הכוהן מסיט את הפרוכת שעל הפתח, מבלי להיכנס לקודש הקודשים, כך שהשאלה תהיה "לפני השכינה". בימי בית שני, ובהעדר רוח הקודש, לא היו מנהיגי העם מביאים שאלות בפני הכוהן הגדול לשאול באורים ותומים.
בציור נראים מלך ישראל (מאחור) והכוהן הגדול (בחזית התמונה), בעת שאלה באורים ותומים. במקרה שהתעוררה שאלה בענייני כלל ישראל, היו המלך והכוהן הגדול נכנסים להיכל לשאול באורים ותומים, מול הארון והכרובים בקודש הקודשים. הכוהן פותח את הפרוכת ועומד בין בדי הארון בפתחו של קודש הקודשים, ופניו כלפי מקום השראת השכינה. באשר למלך הצריך פתרון לשאלתו – הרי שהוא עומד מאחורי הכוהן הגדול, ושואל בקול נמוך ובקצרה: "האעלה" (למלחמה)? מיד שורה השכינה על הכוהן, והיה קורא את התשובה ברוח הקודש מתוך האותיות הבולטות מן החושן, ומשיב למלך: "עלה!".
