אולם
אולם: אולם כניסה למקדש, מבנה בחזית ההיכל, המשמש מבוא ל'קודש' ולקדש הקדשים.
המבנה המרכזי של המקדש מורכב משלשה חלקים:
א. קדש הקדשים במערב – עבור ארון הברית.
ב. ה'קודש', הוא ההיכל במזרח - עבור הכלים.
ג. ה'אולם' - המשמש כמבוא המפאר את הכניסה בחזית הבניין במזרח.
שלשתם יחד נכללים בשם הכללי - 'היכל'[1]. האולם הכיל באגפיו מקומות הנקראים 'בית החליפות' לגניזת סכיני השחיטה[2]. האולם בהר המוריה היה בחלקו של שבט בנימין[3].
בבית ראשון
לעומת המשכן במדבר שלא היה בו אולם כי אם קדש קדשים וקודש בלבד, לא כן בהיות המקדש על מכונו נבנה בו אולם כמבוא. מידות האולם שנבנה בידי שלמה המלך היו - אורכו עשרים אמה ורוחבו עשר[4], ואילו גובהו מאה ועשרים אמה[5]. משני צידי פתח האולם עמדו שני עמודי נחושת 'יכין' ו'בועז'[6].
בבית שני
אורך האולם היה מאה אמה[7], רוחב החלל אחת עשרה אמה ועם הכותל שש עשרה אמה[8]. גובה האולם מאה אמה[9]. פתח האולם היה גדול ורחב משאר פתחי המקדש. כל הפתחים רוחבם עשר וגובהם עשרים[10] ואילו פתח האולם גובהו ארבעים אמה ורוחבו עשרים[11]. בעוד שלשאר הפתחים היו דלתות[12], לפתח האולם הייתה פרוכת[13].
בבית שלישי
האולם הוא חלק מבניין הבית לכשיבנה במהרה, זאת, על פי המידות הנזכרות במסכת מידות[14]. כן נזכר המושג 'אולם' בבניין המתואר על ידי יחזקאל, ואורכו עשרים אמה[15].
מעלות האולם
שתים עשרה מעלות היו מן העזרה לאולם[16]. על מעלות אלו עמדו הכהנים ונשאו כפיהם במהלך עבודת התמיד[17].
האולם לפרטיו
מעל הפתח היו חמש אמלתראות. בין כותל האולם לכותל ההיכל נקבעו קורות של ארז אשר נועדו לשמור על יציבות כותלי האולם. שרשראות של זהב היו תלויות בתקרת האולם, שבהן היו פרחי כהונה עולים ורואים את העטרות שעל פתח ההיכל[18]. באולם הייתה תלויה נברשת של זהב וכן גפן של זהב מודלית על גבי קורות ארז[19].
שני שולחנות
שני שולחנות היו בתוך האולם, האחד של שיש והאחד של זהב, על השולחן של שיש היו מניחים את לחם הפנים בעת שהביאו את לחם הפנים להכניסו להיכל, ואילו על השולחן של זהב הניחו את לחם הפנים בעת שהוציאוהו מן ההיכל[20].
האולם ובית החליפות
שני צידי האולם מתמשכים חמש עשרה אמה לצד דרום ולצד צפון. שם היה בית החליפות ובו נקבעו עשרים וארבע חלונות בהם אוחסנו סכיני השחיטה בטרם שחיטה[21]. סכיני שחיטה שנמצאו בלתי ראויים לשימוש נגנזו בבית החליפות בדרום[22]. נחלקו הדעות באשר לצורתו של חלל האולם, וכן באשר לחלוקה הפנימית היכן מסתיים האולם ומתחיל בית החליפות, והדבר נתון לפרשנויות[23].
קדושת האולם
נחלקו חכמינו ז"ל בעניין האולם: האם קדושתו כקדושת ה'קודש' או כקדושת 'בין האולם ולמזבח'? יש לדיון השלכות להלכה, כגון: אם נאמר שקדושת האולם כקדושת ה'קודש', ניתן לעשות בו את העבודות שבהיכל: הקטרת הקטורת, הטבת הנרות וכו'. כמו כן, יחול איסור כניסה למקום בלא רחיצת ידיים ורגלים ועוד[24]. הנושא נדון בדברי ראשונים ואחרונים להלכה[25] וכתב המאירי בפשטות שקדושת האולם כקדושת היכל[26].
הלכות והנהגות באולם
א. הנותץ אבן אחת מן האולם… עובר בלא תעשה[27].
ב. אסור לאדם שיעשה בבנין ביתו… אכסדרא - תבנית אולם[28].
ג. חלוקת לחם הפנים: 'זה שהיה מחלק לחם הפנים [לכהנים] יוצא ועומד על הרובד שבאולם: מפריס ומניח, מפריס ומניח, וכל אחד ואחד בא ונוטל חלקו. ולבעלי מומין שבכהונה מוציאין להם חלקן לחוץ מפני שאין יכולין להכנס בין האולם ולמזבח'[29].
ד. כתיבת מגילת סוטה: 'היה נוטל את מגילתה ונכנס לו לאולם. טבלה של זהב היתה קבועה בכותלו של היכל, והיא נראית מבאולם, ממנה רואה וכותב'[30].
מן האגדה
טבלאות של זהב - ציפוי לאולם
'עמדו בעלים והקדישו [את עורות הקרבנות] לשמים. אמרו: לא היו ימים מועטין עד שחיפו כהנים פני כל האולם בטבלאות של זהב, מאה על מאה, ועל עובי דינר זהב. מה שמחפין - עד הרגל. וברגל מקפלין אותן ומניחין אותן על גבי מעלות בהר הבית, כדי שיראו העם את מלאכתן שהיא נאה… אחר הרגל חוזרין וקובעין אותן במקומן'. (תוספתא מסכת מנחות - יג) האולם לדעת הרמב"ם: לשיטת הרמב"ם האולם אינו אלא כותל גבוה מאה אמה בעובי חמש אמות. הכותל מקיף את כל ההיכל משלש רוחותיו: צפון, מזרח ודרום – כמין אות ח', ובית החליפות מקומו בכותל הצפוני ובכותל הדרומי[31]. באשר לצורתו החיצונית של כותל האולם כותב הרמב"ם, שהיה עשוי נדבכים ורבדים: מדי אמה עשו נדבך בולט בגובה שלוש אמות, וכך, אמה שוקעת ורובד שלש אמות בולט החוצה, וחוזר חלילה[32].
לשון של זהורית
'בראשונה היו קושרין [ביום הכיפורים] לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ, הלבין - היו שמחין, לא הלבין - היו עצבין ומתביישין. התקינו שיהיו קושרין על פתח אולם מבפנים, ועדיין היו מציצין ורואין: הלבין - היו שמחין, לא הלבין - היו עצבין. התקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו'. (יומא סז, א)
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה א, ה.
- ↑ מידות ד, ז. ועיין רש"י סוכה נו, א. ד"ה וחלונה סתומה, וכן רש"י יומא לו, א. וראה רמב"ם כלי מקדש א, טו. וכן רמב"ם (פרנקל) בית הבחירה ד, ח. עיין שם בציור וברשום בתוכו - 'חליפות'. ונקרא שמו 'חליפות', על שם הסכינים הנקראים 'חלף' בארמית, וראה עזרא א, ט: 'מחלפים תשעה ועשרים', כשהכוונה לסכינים.
- ↑ יומא יב, א.
- ↑ מלכים- א ו, ג. דברי הימים-ב ג, ד.
- ↑ כך כתב רד"ק במלכים א ו, ג. שהאולם לבדו היה מאה ועשרים אמה ואילו שאר הבית גובהו שלשים אמה. בכך יישב את הסתירה בין ספר מלכים לספר דברי הימים. לעומתו כתב הפירוש המיוחס לרש"י בדברי הימים-ב ג, ד. ששלושים אמה הנזכרים בפסוק הכוונה היא לקומה הראשונה, ואילו גובה המבנה כולו היה מאה ועשרים אמה.
- ↑ מלכים-א ז, כא.
- ↑ מידות ד, ו.
- ↑ מידות ד, ז.
- ↑ מידות ב, ג.
- ↑ מידות ב, ג.
- ↑ מידות ג, ז.
- ↑ מידות ב, ג.
- ↑ יומא נד, א.
- ↑ ראה הקדמת הרמב"ם למשנה, והסברו על ענינה ומטרתה של מסכת מידות. כן ראה רמב"ם הלכות בית הבחירה א, ה.
- ↑ שם מ, ו. שם שם מט.
- ↑ מידות ג, ו. רמב"ם בה"ב ו, ד.
- ↑ תמיד ז, ב.
- ↑ מידות ג, ח.
- ↑ מידות ג, ז - ח. באשר לנברשת ראה יומא לז, א.
- ↑ שקלים ו, ג. רמב"ם הלכות בית הבחירה ג, טז.
- ↑ ריטב"א יומא לו, א.
- ↑ רמב"ם כלי מקדש א, טו.
- ↑ ראה רש"י בבא מציעא לג, א. ועיין תפארת ישראל, סימני בית המקדש אות נו. וראה עזרת כהנים מדות ד, ז שהרחיב בהסברת השיטות השונות.
- ↑ עירובין ב, א. וראה רש"י ד"ה רבנן סברי. ראה יומא מד, ב. וכן כלים א, ט.
- ↑ הרמב"ם בהלכות בית הבחירה א, ה כותב: 'אלו הם הדברים שהם עיקר בבנין הבית: קודש וקדש הקדשים… והאולם, ושלשתם נקראים היכל', העובדה שהרמב"ם לא הגדיר את קדושת האולם, פותחת פתח להבנות שונות בדבריו, עיין תוספות יו"ט וכן הגר"א על המשנה במידות ד, ו. כן ראה משנה בכלים א, ט. וראה מנחת חינוך מצווה קמא ומצווה קפד.
- ↑ יומא מד, ב. ונראה שכך הבין ברמב"ם.
- ↑ תוספתא מכות ה, ח. שנאמר: לא תעשון כן לה' אלהיכם.
- ↑ ראש השנה כד, א. רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, י.
- ↑ תוספתא סוכה ד, כג.
- ↑ תוספתא סוטה ב, א. וראה תוספתא יומא ב, ג. שיש לפרש שהטבלא היתה על הכותל החיצוני.
- ↑ מידות ד, ז. ראה פירוש הרמב"ם והציורים הנלוים בתרגומו של הרב קאפח.
- ↑ פירושו למידות ג, ו.