אלמנה לכהן גדול

מתוך ויקימקדש

אלמנה לכהן גדול הינו איסור תורה בו מצווה כהן גדול שלא לשאת אשה אלמנה. איסור זה נמנה על ידי הרמב"ם וראשונים נוספים כמצוות לא תעשה. איסור זה מהווה תוספת לאיסור על כל כהן שלא לשאת זונה, חללה, וגרושה. חובה על כהן גדול לשאת אשה, ככתוב: 'וכיפר בעדו ובעד ביתו[1]'. אשה זו צריכה להיות בתולה[2].

האיסור להלכותיו

אלמנה היא אחת מארבע נשים הפסולות לכהן גדול[3], שנאמר: 'אלמנה גרושה וחללה זונה את אלה לא יקח'[4], ואם נשא אחת מהן - לוקה.

כהן גדול שקידש אשה אלמנה, יש מי שאומר, שחייב מלקות על עצם הקידושין[5], ויש אומרים, שרק אם נשאה ובא עליה עובר, וזאת, על שני איסורים מן התורה: לאו אחד: 'את אלה לא יקח' - ואלמנה בכלל זה. לאו שני: כשבעל, מתחייב על איסור: 'ולא יחלל זרעו בעמיו'[6].

אם בא על אלמנה בלא שקידשה, אינו חייב אלא לאו אחד, זאת, משום 'לא יחלל'. מאידך, אם נשא אלמנה ולא בעל אינו חייב כלל, שכן, עיקר האיסור שנאמר בו: 'ולא יחלל' – לא את האשה ולא את זרעו[7].

כהן גדול שנשא אלמנה אינו מתחלל[8] ואינו מחלל את העבודה. עם זאת, כיון שהוא עובר עבירה, בית דין מדירים אותו הנאה מאשתו, ומשסיים את עבודתו יורד ומגרש[9].

הלכה היא, שהאלמנה שנאסרה לכהן גדול, היא זו, שהתאלמנה בהיותה ארוסה, או שהתאלמנה כנשואה[10].

כשכהן גדול נושא אשה בזמן היותו כהן גדול, מצווה הוא לישא בתולה, מכאן שכהן גדול שנושא אלמנה מן הנישואין עובר גם ב'עשה', נוסף על הלאוים של איסור אלמנה.

יש ראשונים שמשמע מדבריהם שבכל איסורי חתנות של כהונה יש איסור עשה, ולדבריהם אף אלמנה מן האירוסין אסורה לכהן גדול באיסור לא תעשה ועשה[11].

חילול האלמנה והילדים

כהן גדול שעבר ונשא אלמנה, הרי היא בגדר חללה, ופסולה אף לכהן-הדיוט[12]. באשר לחיוב מלקות דין האלמנה כדין הכהן גדול, במקום שלוקה הכהן - לוקה אף האלמנה, במקום שפטור – פטורה אף היא[13].

כהן גדול, שנשא אלמנה בעבירה, הבן הנולד הרי הוא חלל ופסול לכל דבר שבכהונה, לפיכך, פסול לעבודה במקדש[14].

אם אלמנה שנישאה לכהן גדול ילדה נקבה, נחשבת כחללה ואסורה להינשא אף לכהן הדיוט. כהן הדיוט שאירס אשה אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול הרי זה כונסה ואינו נפסל לתפקידו[15].

מעשה ביהושע בן גמלא, שקידש את מרתא בת בייתוס [אלמנה], ומינהו המלך להיות כהן גדול - וכנסה[16].

דינים נוספים

אלמנה שנישאת לכהן גדול - אסור לה לאכול תרומה, בדומה לדין גרושה, זונה וחללה שנישאת לכהן[17].

לכהן גדול אסור לייבם אשת אחיו שנפלה לפניו לייבום, שהרי אלמנה מן הנישואין היא, ואין עשה של ייבום דוחה לא תעשה ועשה שיש באלמנה[18].

אפילו אלמנה מן האירוסין אסור לו לייבם, גזרה שמא יבוא עליה ביאה שנייה[19].

אלמנה שנישאת לכהן גדול - יש לה ממנו כתובה, פירות, בלאות, וניזונית מנכסיו אם מת. אך בעודה תחתיו - אין לה עליו מזונות, שהרי חייב לגרשה כמה שיותר מהר[20].

הערות שוליים

  1. ויקרא טז, ו.
  2. ויקרא כא, יג.
  3. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יז, א.
  4. ויקרא כא, יד.
  5. קידושין עח, א.
  6. קידושין עח, א. רמב"ם איסורי ביאה יז, ד. חינוך מצווה רעג, רעד.
  7. קידושין שם. רמב"ם שם הלכה ג.
  8. איסורי ביאה יט, א.
  9. משנה בכורות מה: רמב"ם הלכות ביאת מקדש ו, ט.
  10. משנה יבמות נט, א.
  11. יבמות כ א. רמב"ם ייבום וחליצה ו, יא.
  12. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יט, א. חינוך מצווה רעד.
  13. רמב"ם שם יז,ה.
  14. רש"י ויקרא כא טו וחזקוני שם. קידושין עז, ב. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יט, א.
  15. משנה יבמות סא, א. רמב"ם הלכות איסורי ביאה יז, יב.
  16. יבמות סא, א
  17. תוספות יבמות פד א, ד"ה והא.
  18. יבמות כ א.
  19. יבמות כ ב. רמב"ם ייבום וחליצה ו, י.
  20. יבמות סו א.