בדק הבית
תיקון המרצפות בקדש הקדשים, נעשה על ידי כהן איש מקצוע. כשבדק הבית נעשה בקדש הקדשים הדבר נעשה באמצעות לול (כמין מעלית) כדי שלא יזון הכהן את עיניו מקדש הקדשים.
בדק הבית בבנין המקדש: בדיקת הליקויים במבנה במקרה שנבעו בו סדקים, ותיקונם[1], בנין ההיכל, המזבח, העזרות והלשכות, וכן, שיפוץ הבית ותיקונו[2]. בדיקת מבנה המקדש למקרה שנבעו בו סדקים ופרצות, היתה דבר שבשיגרה במקדש, כגון, סיוד הבית והמזבח[3], כך גם בדיקה תקופתית לצורך התחזוקה[4]. בתקופת בית-ראשון ידוע על פעולות אחדות שנעשו לבדק הבית, וכגון, בימי יהואש ויהוידע הכהן, שם אספו כסף בארון מיוחד לשיפוץ בית המקדש וחיזוק הכתלים[5]. כך גם בימי יאשיהו, אשר ניגש לשיפוץ וחיזוק הבית לאחר תקופת הזנחה בימי מנשה ואמון אבותיו[6]. כן מצינו פעולה לבדק הבית וטיהורו מן הטומאה בימי חזקיהו[7]. כן עבר הבית שיפוץ ושינויים במהלך ימי בית שני, כגון בימי החשמונאים, ובמיוחד בימי הורדוס אשר ערך שינויים יסודיים במקדש בהתייעצות עם חכמי ישראל[8].
בדק הבית בהיכל ובקדש הקדשים
כלל הוא בדברי חז"ל באשר לאנשים העוסקים בבנין הבית ובשיפוצו, שלכתחילה ראוי להכשיר כהנים למקצועות הבנין, זאת, כדי שהנכנסים להיכל ולקדש הקדשים יהיו כהנים תמימים וטהורים. עם זאת, בהעדר כהנים מקצועיים מותרת הכניסה לאחרים, וכלשון התוספתא: 'הכל נכנסים להיכל לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה'[9]. עם זאת, לכתחילה יש סדר עדיפויות מי ראוי להכנס להיכל ולקדש הקדשים, וכלשון התוספתא: 'בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה, מצוה שיהיו הנכנסין כהנים תמימים. לא מצאו תמימים - יכנסו בעלי מומין, ואם אין שם כהנים - יכנסו לויים. לא מצאו לויים - יכנסו ישראל. מצוה בטהורים, לא מצאו טהורים - יכנסו טמאים. טמא ובעל מום - יכנס בעל מום... וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות, אם אין שם תיבות, או אי אפשר להם שיעשו בתיבות יכנסו דרך פתחים'[10]. כן מבואר במשנה, שהיו אמצעים מיוחדים לצורך עושי המלאכה: 'ולולין היו פתוחין בעליה לבית קדש הקדשים, שבהן היו משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדשי הקדשים'[11]. עוד מצינו, שגם בהיכל מן הראוי להכנס בעת העבודה באופן דומה כדי שלא יזונו הבנאים את עיניהם מן ההיכל[12]. כן נקבעה הלכה בענין עליית המקדש: 'מקום היה בעלייה מכוון על קדש הקדשים, אין נכנסין לו אלא פעם אחת בשבוע [בשבע שנים] לידע מה הוא צריך לחזק בדקו'[13]. באשר למקורות הכספיים הנדרשים לבדק הבית, ראו קדשי בדק הבית.
מן המחקר
ראוי לבחור לבנין הבית אנשי מקצוע מבין הכהנים
יוסף בן מתיתיהו ב'קדמוניות' (ספר חמישה עשר יא, ב). מביא עובדה בענין בנין המקדש, שבעת שניגש הורדוס לבנות את הבית, הכשיר לשם כך אלף כהנים כאנשי מקצוע בתחום הבנין והנגרות.
הערות שוליים
- ↑ ראה מלכים ב יב, א. שם נזכר בדק הבית. וראה רד"ק שם שפירש בדק מלשון סדק ובקיעה, וכן שאר המפרשים שם, אולם יש שפירשו בדק מלשון חיזוק, כלומר, פעולה לחיזוק המקדש.
- ↑ ירושלמי שקלים ד, ב. כתובות קו, ב. תמורה לא, ב. ועיין רמב"ם שקלים ד, ח.
- ↑ מדות ג, ד.
- ↑ ראה מלכים ב, יב, ז.
- ↑ מלכים ב, יב.
- ↑ מלכים ב כה, ה.
- ↑ דברי הימים-ב כט, יח.
- ↑ בבא בתרא ד, א.
- ↑ עירובין קה, א.
- ↑ תוספתא כלים בבא קמא א. עירובין קה,א. רמב"ם בית הבחירה ז, כג.
- ↑ מדות ד, ה.
- ↑ עדויות ח, ו. שבועות טז, א. רש"י ד"ה 'אלא שבהיכל'. רמב"ם בית הבחירה ז, כג.
- ↑ תוספתא כלים ב"ק ז, ג. רמב"ם בית הבחירה ז, כג.