אם ראית משהו שכדאי לתקן/לשפר באתר, מוזמן לכתוב לנו פה

בהמה

מתוך ויקימקדש
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרבן בהמה הוא שם כללי לקרבנות המובאים מן הבקר ומן הצאן.

נאמר בתורה: 'אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם'[1]. כל הקרבנות מן החי המובאים למקדש, אינם באים אלא משני מינים: בהמה, ועוף. הבהמה היא שם הכולל בתוכו בקר וצאן בלבד[2].

קרבנות שאינם באים אלא ממין בהמה

עולות הציבור: כגון, עולת תמיד ומוסף.

עולת יחיד: כגון, איל כהן גדול ביום הכיפורים ועולת נזיר טהור.

חטאות פנימיות: כגון, פר יום הכיפורים ופר העלם דבר של ציבור.

חטאות חיצוניות: חטאת קבועה, שעיר נשיא, חטאת עבודה זרה של יחיד, חטאת המוספים, חטאת הבאה עם שתי הלחם, חטאת נזיר טהור.

אשמות: כגון, אשם גזילות, אשם מעילות.

שלמים: כגון, שלמי חגיגה, וכן בכור, מעשר ופסח.

בקר וצאן לקרבנות

בציור נראים גזברי המקדש מביאים בקר וצאן ל'לשכת הטלאים' במקדש, לקראת הקרבתם במהלך השבוע.

קרבנות שמקריבים מן הבהמה וניתן להקריבם גם מן העוף:

עולת ראייה, עולת נדר או עולת נדבה, עולת הגר, עולת יולדת, עולת מצורע, חטאת מצורע, קרבן חטאת עולה ויורד.

מהלכות קרבן הבא מן הבהמה

ארבע עשרה בהמות נאסרו להביאן על גבי המזבח, ואלו הן: בעלת מום, שאינה מן המובחר מחוסרת איבר, טריפה, כלאיים, יוצאת דופן, רובעת, נרבעת, שור שנגח והמית אדם, נעבד, מוקצה, אתנן זונה, מחיר כלב, מחוסר זמן[3].

כל האסורים לגבי המזבח אם נתערב אפילו אחד בריבוא נפסלות כל הבהמות להקרבה[4]. באשר לולד בהמה אסורה, מותר להקריבו על גבי המזבח. לעומת זאת, ולד נרבעת, נעבדת, ומוקצה, וכן ולד פרה שהמיתה אדם, הרי אלו אסורים למזבח, מפני שאמן קשורה בעבירה והולד כאבר מאברי אמו[5].

בקר וצאן ברגלים

עולי הרגלים מביאים עמם בקר וצאן לקרבנות החג בירושלים.

הערות שוליים

  1. ויקרא א, ב.
  2. רמב"ם מעשה קרבנות א, א.
  3. תמורה כח, ב. רמב"ם איסורי מזבח ג, יא.
  4. זבחים עד, ב. רמב"ם איסורי מזבח ג, יב.
  5. תמורה כח, ב. רמב"ם איסורי מזבח ג, יב.