בית המוקד

בית המוקד ושער בית המוקד
בית המוקד התייחד משאר הלשכות בהיותו בית עם כיפה. מקומו במרכז החומה הצפונית של העזרה. בעת השמירה בלילה שמר בן לוי על השער מבחוץ. שער בית המוקד הוא גם 'שער הקרבן' הנזכר במידות (א, ה) שכן, דרכו עברו הקרבנות הרבים שהובאו ל'לשכת הטלאים', לצורך הקרבה במהלך השבוע.

בית המוקד הוא מבנה בצפון העזרה מיועד למגורי הכהנים ולארבע מלשכות המקדש, ונקרא בשם זה, עקב מדורת אש קבועה שהיתה בו עבור הכהנים.

בית המוקד היה בית גדול ובגגו כיפה גדולה. לשכה גדולה זו הכילה ארבע לשכות קטנות יותר, שנקבעו שם ליעודים שונים במקדש. בית המוקד מוקף רבדים של אבן סביב, כלומר, כמין אצטבאות ערוכות לשינה, וזקני בית-אב היו ישנים שם. יש מן הכהנים שהיו ישנים על רצפת בית המוקד. לשכה זו היתה אחת משלשת הלשכות שנקבעו במקדש לשמירת הכהנים והלויים בלשכות ובשערים. שני פתחים היו לבית המוקד, אחד פתוח לכיוון החיל והשני פתוח לכיוון העזרה. בדלת השער הנפתח לעזרה היה קבוע פשפש, דרכו נכנס הממונה עם שחר, ושאר הכהנים עמו, לבלוש את העזרה. מפתחות שערי העזרה היו מופקדים אצל זקני בית אב הכהנים, כך גם מפתחות בית המוקד עצמו הופקדו בידי כהן האחראי על נעילת בית המוקד.

שם הלשכה

לשכה זו נקראת 'בית המוקד', שכן מבעירים בה מדורה הדולקת במקום משך כל היום והלילה, ומחממת את הכהנים המהלכים והלנים בין כתליה. ויש אומרים, שמדורה זו נועדה להביא ממנה אש להדלקת עצי המערכה מדי יום ביומו על גבי המזבח. חכמים דנים בשאלה: האם מדליקים אש בעצי המדורה שבבית המוקד ערב שבת סמוך לחשכה? והמסקנה, שמבעירים ואין חוששים שמא יבואו הכהנים לחתות את האש בשבת עצמה, שהכהנים זריזים הם ולא יבואו לחתות בשבת.

הבית ותפקידו

בית המוקד – מקום התכנסות הכהנים לקראת העבודה
'בית המוקד' נקרא על שם מדורת בית המוקד (הנראית במרכז). בבית המוקד הוכנו 'רבדים' ומקום שינה עבור זקני בית אב הישנים בתאים מיוחדים (בציור מימין למעלה). לעומתם פרחי הכהונה פרסו את כסותם בארץ (לרגלי הרבדים). מימין נראה הכהן הממונה על המפתחות ואחראי על פתיחת שערי העזרה. עם שחר הגיע הממונה המקיש על הפתח להעיר את הכהנים לעבודתם (בשער משמאל). במרכז בית המוקד נראים פסיפסין המחלקים בין הקודש לבין החול. במדריגות משמאל נראים כהנים היורדים לבית הטבילה שמתחת להיכל.

אחד מתפקידיו של בית המוקד הוא היותו בית לכהני בית אב העובדים למחרת במקדש. כן שימש כמקום משמר מרכזי במקדש, זאת, ככתוב: 'ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות', כדרך שנצטוה שבט לוי במדבר לקבוע את משכנם יומם ולילה במאהל סביב המשכן.

מצות השמירה של הכהנים והלויים היתה בעובדה שהם ישנים סביב המשכן, כדוגמת שמירה זו כך היתה השינה בבית המוקד שמירה של כבוד. 'בית המוקד – כיפה, ובית גדול היה, מוקף רובדים של אבן. וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם. ופרחי כהונה איש כסתו בארץ', 'כדרך כל שומרי חצרות המלכים הישנים על הארץ'. לא היו ישנים בבגדי קודש, אלא פושטין ומקפלין ומניחים אותן תחת ראשיהן, ומתכסין בכסות עצמן'.

הכהנים בבית המוקד היו מופקדים על מפתחות שערי העזרה ושערי בית המוקד. זקני הכהונה קיבלו את מפתחות שערי העזרה וכל אחד שמר על המפתח במקום בו ישן ב'רבדים'. מאידך, מפתחות שערי בית המוקד נשמרו על ידי כהן הממונה לכך, זאת, בחלל מיוחד מתחת לטבלא של שיש הקבועה ברצפת העזרה. מתפקידו של כהן זה לנעול את שערי הלשכה על יושביה עם רדת החשיכה, ולוודא שהכהנים שומרים מבפנים, ובן לוי השומר ישן מבחוץ. את המפתחות תלה בטבלה הניחה במקומה וישן עליה. עם בוקר קודם שיעלה עמוד השחר בא הממונה על הפייסות, מקיש על השער, והכהן המופקד על מפתחות בית המוקד פותח לו. הממונה מטיל פייס בין הכהנים שהשכימו לטבול כדי למנות את הכהן הזוכה בתרומת הדשן. לאחר מכן נוטל הממונה את המפתח מן הכהן, פותח את הפשפש הקבוע בדלת בית המוקד הפונה לעזרה, ונכנס לבלוש את העזרה יחד עם כהני בית המוקד.

המבנה ולשכותיו וקדושתם

בית המוקד האגף הדרומי
בית המוקד שימש בין השאר כמקום אכילת קרבנות על ידי הכהנים, זאת בחלק הדרומי המקודש. בציור נראה האגף הדרומי נחלק על ידי פסיפסין המבדילים בין הקודש לבין החול. מדרום פתוח השער לכיוון ההיכל, ממנו יצאו הכהנים עם בוקר לבלוש את העזרה. ממערב נראות הלשכות ומעליהן הרבדים ללינת הכהנים בלילות (התכנון מאת ארכיטקט הרב שמואל בלזם).

לשכת בית המוקד היתה בנויה בחלקה בעזרה, כלומר, בקודש, וחלקה ב'חיל', כלומר בחול, וכדברי חכמים: 'בנויה בקודש ובחול, ופתוחה לקודש ולחול, כגון, לשכת בית המוקד', וכך מובא להלכה. ארבע לשכות היו בבית המוקד, שתים בקודש ושתים בחול - 'כקיטונות הפתוחות לטרקלין'.

הלשכות הדרומיות היו בקודש והלשכות הצפוניות היו בחול.

בקרן מערבית דרומית נקבעה לשכת טלאי הקורבן - בקודש - שם הכינו את הטלאים המבוקרים לצורך הקרבת קרבן התמיד.

בקרן מזרחית דרומית - לשכת עושי לחם הפנים, מקומה בקודש, ובה אפו בית גרמו המומחים לאפייה את לחם הפנים.

בקרן מזרחית צפונית נקבעה לשכת החותמות, שם ניקנו הנסכים למביאי הקרבנות. בלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח ששיקצו מלכי יוון.

בקרן מערבית צפונית, נקבעה 'לשכת בית המוקד' הקטנה, משם היו יורדים לבית-הטבילה, ובה מתחממים הכהנים מאש המדורה.

ראשי פסיפסין נקבעו ברצפה להבדיל בין הקודש לבין החול.

מצינו שער משערי העזרה הנקרא 'בית המוקד', והוא מן השערים הצפוניים בעזרה, ונמנה במשנה כשער שלישי. מאידך, מונה המשנה ארבעה שערים בצפון ואילו שער זה לא נמנה ביניהם, ודעות שונות נאמרו בעניין.

נחלקו פרשנים בשאלה: היכן נערך הפייס הראשון שהפיסו הכהנים לקבוע מי יתרום את הדשן? יש סוברים, שיש לקיימו בבית המוקד, בחציו של קודש. ויש סוברים שאף פייס זה לא היה בבית המוקד, אלא בלשכת הגזית.

פרשנים ראשונים

"ובן לוי ישן מבחוץ"

אחת התמיהות בין הפרשנים לנביאים, זו השאלה בפסוק: 'וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים', כיצד יתכן, שאדם מישראל ישן בהיכל ה'? תשובתם על פי המשנה במסכת מדות: "נעל הכהן מבפנים ובן לוי ישן מבחוץ", מדברי חז"ל עולה, שכבר במשכן שילה התקינו מקום מיוחד לשינה ושמירה על המשכן כדוגמת בית המוקד. לפי המבואר במדרש, עלי הכהן ישן בבית מיוחד לשינת הכהנים, ואילו שמואל הלוי ישן בחדר משלו. כך מובן מדוע כשנגלה לו הדיבור רץ אל עלי להבין את משמעות הקריאה.