הקטרת מנחות

הקטרת מנחות היא עבודה שמתבצעת על ידי שריפת המנחה על גבי אש המערכה במזבח.

קמיצת המנחה
בציור נראה הכהן קומץ את שלשת האצבעות כדי לקמוץ מן המנחה עבור אש המזבח.

בהקרבת מנחה של אדם מישראל נאמר: "והרים ממנו בקומצו והקטיר המזבח", כלומר מקטירים קומץ בלבד. באשר למנחת כהן נאמר: "וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל", כלומר, המנחה נשרפת כולה באש. עוד נאמר: "והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו במקום קדוש", כלומר, השיריים שלא עלו באש נאכלים על ידי הכהנים בעזרה. ההקטרה היא השלב האחרון בעבודות הקרבת המנחה, והיא נתינת המנחה או קומץ המנחה על אש המזבח.

במנחות השונות

מנחות שאין מעלין מהן אל אש המזבח

מנחת שתי-הלחם ולחם הפנים, הן מנחות, שאינן קריבות למזבח כלל. מנחות אלו נאכלות כולן לכהנים, שנאמר: "והיתה לאהרן ולבניו, ואכלוהו במקום קדוש".

המנחות המוקטרות כליל

יש מנחות המוקטרות כליל על אש המערכה, כגון, מנחת-חביתין ומנחת-חינוך, שהן מנחות שמביאים כהנים למקדש, והן מוקטרות כולן ללא שיריים, שנאמר: "כליל תהיה".

הקטרת קומץ המנחה
לאחר שהעלה הכהן את קומץ המנחה אל ראש המזבח ומלח אותו, מפזר את הקומץ או הפתיתים על אש המערכה.

סדר ההקטרה בשאר המנחות

סדר הבאת המנחות כיצד? - מביא אדם סולת מתוך ביתו בקלתות של כסף או של זהב, או כלי משאר מיני מתכות הראויות לכלי שרת. אם היתה מנחת סולת, נותנה לכלי שרת ומקדשה בכלי שרת, ואם היתה מן המנחות הנאפות, אופה אותה שם במקדש. ונותן את הפתיתים לכלי שרת ונותן על הפתיתים שמן ולבונה. הכהן מוליך את המנחה אל המזבח, ומגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן. לאחר מכן מסלק את כל הלבונה לצד אחד בכלי. אזי קומץ ממקום שנתרבה שמנה, ונותן את מה שקמץ לכלי שרת אחר, ובכך מתקדש הקומץ. וחוזר ומלקט את כל הלבונה שהשאיר בכלי, ונותנה על הקומץ שנתן שבכלי השני. הכהן מעלה את הקומץ והלבונה על המזבח ומולח אותם, ומקטיר על אש המזבח. משנשרף רוב הקומץ שיירי המנחה מותרים באכילה לכהנים.