חוט הסיקרא

מתוך ויקימקדש

חוט הסיקרא: חוט אדום הנתון בחצי גובה המזבח ומקיפו סביב.

חוט הסיקרא, הוא קו אדום, אשר היה 'חוגר' את המזבח כחגורה באמצעו. 'חוט' זה נועד להיות סימן המבדיל בין מקום הדמים שצריכים להיזרק על גבי המזבח בחלקו העליון, לבין מקום הדמים אשר צריכים להיזרק על קרן המזבח בחלקו התחתון[1]. הבדלה זו מכונה בדברי חז"ל 'מחיצה בדמים'. הצורך בעשיית 'מחיצה בדמים' נלמד[2] מהתיאור המופיע לגבי המשכן, שם היה "מכבר מעשה רשת", אשר היה עשוי עד חצי המזבח[3].

כרכוב המזבח
במזבח שבמשכן נעשה כרכוב, העשוי רשת נחושת, וחוגר את המזבח באמצעו סביב, זאת, להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים.

במשכן

בעשיית המזבח נאמר בתורה: "ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחושת תחת כרכובו מלמטה עד חציו"[4]. בפירוש המושג 'מכבר' נאמרו הסברים שונים: יש מי שמסביר, כי היה זה לבוש חיצוני העשוי כמו רשת, שהיה באמצע המזבח ברוחב אמה – מתחת לחריץ המכונה "כרכוב", אשר אף הוא היה ברוחב אמה, והוא נעשה לנוי סביב המזבח[5]. ויש מפרשים, כי המכבר היה עשוי באופן שאם תיפול חתיכה או גחלת מהמזבח, היא תיפול אל תוך הרשת[6], ויתכן שהרשת היתה גם בתוך מבנהו החלול של המזבח עצמו[7]. כנגד המכבר האמור במזבח שבמשכן, נקבע במקדש חוט הסיקרא[8].

בבמה

בניגוד לבמה גדולה, בה יש צורך בעשיית מחיצה לדמים, בבמה קטנה, אין צורך בעשיית מחיצה לדמים[9]. הגמרא[10] לומדת זאת מהאמור בתורה - "והיתה הרשת עד חצי המזבח", והכוונה בדבריה לדקדק מהמילה "המזבח", והיינו המזבח המיוחד – המזבח של המשכן[11].

חוט הסיקרא
בציור נראה חוט הסיקרא האדום המקיף את המזבח, להבדיל בין הדמים הנזרקים מעל החוט, לבין הדמים הנזרקים מתחת לחוט. מעל חוט הסקרא נראה ציור, כעין מה שהיה בכרכוב המזבח במדבר.

בבית ראשון

בתיאורי בניין הבית בתנ"ך לא נזכר חוט זה, עם זאת, מסתבר, שנעשה אף בבית ראשון. כן יתכן שהיה סימון אשר נעשה באופן אחר, כדי לקיים את דין התורה של ההבדלה בין הדמים העליונים לדמים התחתונים[12].

במקדש יחזקאל

תיאור המזבח המובא במשנה במידות, מתבסס בין היתר על פסוקים מנבואת יחזקאל[13] המתארים את המזבח. למרות שחוט הסיקרא אינו נזכר במפורש בפסוקים אלו, הנחת היסוד הברורה במשנה ובגמרא[14] היא, כי חוט זה קיים במזבח[15].

רוחב החוט

בדברי חז"ל ובפוסקים לא נאמר מהו שיעור רוחבו של החוט. יש מקום להבין כי חוט זה היה דק ביותר, כי זו המשמעות של המושג 'חוט'[16], ומכל מקום היה עליו להיות קצת רחב[17] - באופן שלא יהיה כל ספק, שהדמים הניתנים מעליו, הם בחציו העליון של המזבח, והדמים הניתנים תחתיו, הם בחציו התחתון[18].

החוט - מחיצה ממשית או רק סימן היכר?

מהכינוי הנזכר "מחיצה בדמים", ניתן להבין כי מדובר במחיצה ממשית, וכעין ה'מכבר' הנזכר במזבח שבמשכן, ועל כן היה צורך בהקפת המזבח על ידי חוט ממש[19]. אמנם, מדברי הגמרא[20] נראה, כי אין המדובר בחוט ממשי, אלא די בצבע בלבד, שניתן להוסיף עליו ולהרחיבו במידת הצורך, וכך כותבים אחרונים[21].

עשיית החוט דווקא מסיקרא

חיוב התורה הוא בעשיית סימן היכר על גבי המזבח. נראה, כי החוט נעשה דווקא בצבע הסיקרא - שהוא הצבע האדום – מאחר שהוא צבע בולט ביותר, במיוחד על גבי המזבח שכולו לבן. בדומה לזה אנו מוצאים כי המרגלים ששלח יהושע ליריחו, הורו לרחב לקשור חוט שני (שגם הוא חוט אדום), כסימן זיהוי לעם ישראל, שלא יפגעו בבית זה[22]. כך גם אנו מוצאים בהולדת זרח בן יהודה, כי המילדת קשרה על ידו שני[23]. ייתכן גם לומר, כי בנתינת החוט האדום על גבי המזבח הלבן, רמזו על מהותו של המזבח, שהוא נועד לכפרה, וככתוב בפסוק: "אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו"[24]. כמובן, שדבר זה אינו מעכב, ואם אין אפשרות לעשות את החוט מסיקרא, יכול לעשותו בצבע אחר; ויש מקום לומר כי בדיעבד אף אם לא עשו את חוט הסיקרא כלל, אין הדבר מעכב[25], כל עוד דם הקרבנות נזרק במקומו הראוי.

מעולם האגדה

חוט הסיקרא – חוט דקיק המבדיל בין הדמים – משל להבחנה דקה בהלכה

בדברי חז"ל מצינו, דיון אודות חוט הסיקרא, ומצאו בדברי שלמה בשיר השירים המחשה למה שראו עינהם במקדש. כך היא לשון חז"ל (שיר השירים רבה פרשה ד): "'כחוט השני שפתותיך'... רבי חוניא אמר: דמים [הדם האדום דומה בצבעו לחוט השני] דתנינן: 'חוט של סקרא חוגרו באמצע, כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים'. רבי עזריה בשם רבי יודה [אמר]: כשם שחוט הסיקרא מבדיל בין דמים העליונים לתחתונים - כן סנהדרין מבדילין בין טומאה לטהרה, בין איסור להיתר, בין פטור לחיוב". כוונת המדרש לומר: 'כחוט השני שפתותיך', היינו דברי הסנהדרין שמשמיעים אותם בפיהם ובשפתותיהם, ומבחינים באופן מדוקדק בענייני הלכה, ולפיכך משולים הם לחוט הסיקרא, שאף הוא דק ומבדיל בדם סוגי הקרבנות.

הערות שוליים

  1. משנה מידות ג, א; רמב"ם בית הבחירה ב, ט.
  2. זבחים נג, א.
  3. שמות כז, ד.
  4. שמות לח, ד.
  5. רש"י על התורה שם. ועיין בערך 'כרכוב' פירושים אחרים ל'כרכוב'.
  6. תרגום יונתן שם; וראה עוד בפירוש רבי אברהם בן הרמב"ם על התורה, וב'ספר המקדש'.
  7. על פי חזקוני שם, וראה תורה שלמה במילואים הנדפסים לאחר כרך כא, אותיות כב-כג.
  8. בברייתא דמלאכת המשכן פרק יא, נזכר חוט הסיקרא שהיה במזבח, וניתן להבין כי אף במשכן היה חוט זה, אולם מדברי הגמרא הנ"ל לא משמע כן.
  9. משנה זבחים קיג, א.
  10. זבחים קיט, ב.
  11. רש"י זבחים שם ד"ה עד. אמנם, מדברי הרמב"ם בפירושו למשנה שם נראה, כי הגמרא מביאה את הפסוק כדי לבאר את עצם חיוב המחיצה לדמים, אך לא בנוגע להבדל שבין במה גדולה לקטנה.
  12. וראה בספר 'שלטי הגיבורים' פרק כו, המביא אפשרות אחרת במקום חוט זה.
  13. מג, יג-טז.
  14. מנחות צז, ב.
  15. לדעת המלבי"ם ביחזקאל שם, במקדש העתיד לא יהיה חוט, אלא מחיצה של בנין הבולטת מן המזבח. להבנתו, זו כוונת הפסוק שם "וגבולה אל שפתה סביב, זרת האחד". אבל לדברי הגמרא במנחות שם, פסוק זה מתייחס לקרנות המזבח.
  16. כך גם יש ללמוד מהתוספתא (קרבנות ו, ה) המונה חמש אמות מעל חוט הסיקרא וחמש אמות מתחתיו (וכך מסביר ביריעות שלמה על הרמב"ם בית הבחירה ב,ט)– שהרי גובה המזבח כולו עשר אמות (רמב"ם שם ב,ה).
  17. בכורות יז, ב.
  18. כך הוא לפי שיטת חכמים שם (המתקבלת למסקנת הסוגיה וכמוה פוסק הרמב"ם – רוצח ושמירת הנפש ט, ח) כי אף בדבר העשוי בידי אדם, אי אפשר "לצמצם" (לעשות במדויק); וכך אכן כותבים התויו"ט על מידות שם, ובביאור ציור המזבח לתפא"י אות ד. לדברי המלבי"ם הנ"ל בהערה 15, רוחב המחיצה במקדש העתיד תהיה בשיעור "זרת"* (ובמדידה מהאמצע, כנמדד במידות המזבח, היינו אמה).
  19. כך גם משמע מדברי רבינו הלל בפירושו לתורת כהנים (ויקרא חובה יח,ח) המפרש את האמור שם, שיש לתת את הדם למטה מחוט הסיקרא מאחר שדם זה מתמצה אל היסוד – מאחר שאם הוא יהיה למעלה מחוט הסיקרא הוא לא יתמצה ליסוד, אלא לחוט הסיקרא עצמו. אמנם, הראשונים הסבירו את דברי התורת כהנים באופן אחר (ראה 'שערי היכל' על זבחים עמוד תקמז הערה 11).
  20. בכורות שם "דמרווח בה פורתא" – וראה ברש"י שם "מאחר שמדדו והתחילוהו באמצע, הרחיבוהו למטה ולמעלה".
  21. עזרת כהנים מידות שם (נחלה ליהושע אות יג); ערוך השולחן העתיד ה,כא. וראה לשון הרמב"ם בהלכות שבת (יא,יז) "חרשי העצים שמעבירין חוט של סיקרא על גבי הקורה...", וברור שם שהכוונה לצביעה; וכך אנו מוצאים בפירושו למשנה בסוף זבחים, בביאור המחיצה לדמים - "שירשום מקום...". כך גם נראה מגרסת היראים (סימן תנט) "התורה נתנה סימן להבדיל...".
  22. יהושע ב, יח (ואין זה החבל בו היא הורידה אותם מהחלון – ראה רד"ק שם).
  23. בראשית לח, כח.
  24. ישעיה א, יח.
  25. וראה יריעות שלמה בה"ב ב,ט.