חטאת הבאה עם שתי הלחם

חטאת הבאה עם שתי הלחם היא קרבן חטאת של הציבור, המובא בחג השבועות יחד עם קרבן 'שתי הלחם'. בחג השבועות מקריבים הכהנים במקדש עשרים וארבעה קרבנות בנוסף לקרבנות התמיד. שנים מתוך עשרים וארבעה הקרבנות הם שעירים לחטאת, כלומר, שעיר אחד מובא עם קרבנות המוסף של חג השבועות, ושעיר שני מובא יחד עם קרבן 'שתי הלחם' המיוחד ליום זה. ומבואר בראשונים, שביום חמישים מספירת העומר, הוא חג השבועות, והוא עצרת, ביום הזה מקריבים תחילה סידרת קרבנות ראשונה כקרבן מוסף, והם: שני פרים, ואיל, ושבעה כבשים - כולם עולות, ובנוסף לכך שעיר חטאת. קרבנות אלו נתבארו בתורה בחומש במדבר, והם קרבנות המוסף שנקבעו לחג השבועות.

סידרה שניה של קרבנות מביאים הכהנים יחד עם 'מנחה חדשה', והיא – 'שתי הלחם'. סידרה זו כוללת: פר, שני אילים, ושבעה כבשים – כולם עולות, והן העולות הבאות בגלל שתי הלחם, וכן שני כבשים לזבח שלמים, המכונים זבחי שלמי ציבור, ושעיר חטאת, והוא השעיר הנדון בערך שלפנינו.

שעיר החטאת מכפר על טומאת מקדש וקדשיו

שעירי הרגלים, ובהם גם שעיר החטאת המובא עם שתי הלחם, באים לכפר על ישראל, על טומאת המקדש וקדשיו. כפרה זו נעשית על ידי שני השעירים הבאים כקרבן, השעיר הראשון המובא כקרבן מוסף, מכפר על אנשים שנכנסו למקדש בשוגג כשהם טמאים, זאת, מאז הרגל הראשון. השעיר השני מכפר על טומאת מקדש וקדשיו שהתרחשה בין הקרבת השעיר הראשון לשעיר השני.

מהלכות החטאת הבאה עם שתי הלחם

החטאת הבאה עם שתי הלחם, מובאת לאחר הקרבת קרבן מוסף של חג. החטאת קודמת לעולה בכל מקום, ועל כן היו מקריבים את השעיר לפני שהיו מקריבים את העולות. במקרה שלא היה ביד הציבור להקריב את החטאת, אין הדבר מעכב בעדם מלהקריב את שתי הלחם; וכן במקרה שאין באפשרות הציבור להקריב את שתי הלחם, אין הדבר מעכב מלהקריב את שעיר החטאת, שאינם מעכבים זה את זה.

קרבן חטאת הבא עם שתי הלחם בציור נראה כהן, המוליך לפניו שעיר כקרבן חטאת. קרבן זה מובא יחד עם הקרבנות הבאים עם 'שתי הלחם'. הקרבן הולך בראש, שכן, החטאת קודמת בהקרבתה לעולה.

מן המדרש

יום קבלת התורה על ידי ישראל – עיצומו של יום מכפר, לפיכך לא נאמר בו 'חטאת' "עצרת יום שניתנה בו תורה... על כן צריכין ישראל לשמוח שמוחל הקב"ה עונותיהם כמובא בירושלמי ראש השנה: "בכל הקרבנות נאמר [כגון בראש השנה]: "שעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם" (במדבר כט, ה), [ואילו] בעצרת לא כתוב 'חטאת', אלא: "שער עזים אחד לכפר עליכם" (במדבר כח, ל). אמר להם הקב"ה לישראל: מכיון שקבלתם עול התורה עליכם, מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מימיכם". (רוקח הלכות שבועות).