חלבים

'הכליות והחלב אשר עליהן'
בתמונה נראית כליה אחת (עם חתך באמצע שנעשה בסכין) מתוך שתי הכליות של כבש. מסביב לכליה נראה החלב אשר עליה. חלב זה עולה על אש המערכה יחד עם הכליה, כחלק ממצות הקרבת האימורים.

חלבים הם נתחי חלב מן הבהמה העולים כאימורים על אש המזבח.

וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ אִשֶּׁה לַה' אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב: וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה:

— ויקרא ג, יד - טו

'החלב המכסה את הקרב'
בתמונה נראה כרס של שור, ועליו 'החלב המכסה את הקרב', כלומר, כעין שמלה העוטפת ומכסה את הכרס. חלב זה אסור באכילה, וכשמקריבים קרבן הוא עולה על גבי המזבח להקטרה עם האימורים. מתחת לחלב זה קיים קרום דק, ולמעשה שכבות נוספות של חלב המכסות חלקים מן הכרס, והדבר נתון בדיון בתלמוד, מה דינו של קרום זה, וכן שכבות אלו, מבחינת ההלכה.

פירוט החלבים

שלשה מיני חלב נאמרו בתורה, האסורים באכילה, אשר בקרבנות בהמה יש להקטירם על המזבח, יחד עם הכליות ויותרת הכבד. בקרבן מן הכבשים, האליה - הנקראת גם כן 'חלב' - מוקטרת גם היא, אף שמותרת היא בחולין. שאר בשר הקרבן נאכל לישראל או לכהנים - בקרבנות הנאכלים, (בהתאם לסוג הקרבן), או נשרף - בחטאות הנשרפות.

מיני החלב הינם:

א) "החלב המכסה את הקרב", ומבואר בדברי חז"ל - ש"הוא חלב החופה את הכרס".

ב) "כל החלב אשר על הקרב", והכוונה היא, ל"חלב שעל המסס ושעל בית הכוסות - הוא החלב שעל הקרב".

ג) "החלב אשר על הכליות" - הוא החלב המחובר לכליות ועוטף אותן, ומעלים אותו למזבח יחד עם הכליות ויחד עם "החלב אשר על הכסלים".

ד) האליה.

מעולם המוסר

כל דבר מצוה לשם שמים - יהיה מן הנאה והטוב

"הרוצה לזכות עצמו, יכוף יצרו הרע, וירחיב ידו, ויביא קרבנו מן היפה - המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה: 'והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן - וישע ה' אל הבל ואל מנחתו'. והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב, שיהיה מן הנאה והטוב; אם בנה בית תפילה - יהיה נאה מבית ישיבתו. האכיל רעב - יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו. כיסה ערום - יכסה מן היפה שבכסותו. הקדיש דבר -יקדיש מן היפה שבנכסיו. וכן הוא אומר: 'כל חלב לה'" (רמב"ם איסורי מזבח ז, יא).