כתונת
כתונת: אחד מארבעת בגדי הכהונה של הכהנים בעבודתם במקדש.
נאמר בתורה בפירוט בגדי הכהונה: "ולבני אהרן תעשה כותנות"[1]. בגד זה, הוא אחד מארבעת הבגדים שכל כהן צריך ללבוש בעת עבודתו[2]. וכתבו הראשונים, שכהן גדול או כהן הדיוט ששימשו בלא כתונת, נקרא הכהן - 'מחוסר בגדים', והרי הוא כזר[3].
תיאורה

בתמונה נראית כתונת שנעשתה באריגת יד ב'מכון המקדש', ניתן לראות את צורת המשבצות על פני האריג.
הכתונת היא הלבוש העליון על גופו של הכהן[4], והיתה מותאמת למידתו של כל כהן[5]. הכתונת היתה נארגת מחוטי פשתן העשויים מששה חוטים דקים השזורים יחד[6]. וכתבו הראשונים: "כיצד מעשה הבגדים? - הכתונת - בין של כהן גדול בין של כהן הדיוט 'משבצת', היתה, שהיא בתים בתים באריגתה, כמו 'בית הכוסות', כדרך שעושין האורגין בבגדים הקשים. ובית יד שלה נארג בפני עצמו, ומחברין אותו עם גוף הכתונת בתפירה. אורך הכתונת - עד למעלה מן העקב, ואורך בית יד שלה - עד פס [כף] ידו, ורוחבו - כרוחב היד"[7]. יש מן הראשונים שמשתמע מדבריו, שלא היו נעשות בכתונת תפירות במחט כלל, פרט לבית יד, שהיו אורגים אותו בנפרד, ומחברים בתפירה במחט[8] ובלשונו: "היו עושים [אותן] כברייתן חלולין כדרך לבישתן, ולא כשאר יריעה שצריך שוב לחתכה למדת הלבוש ולתפור במחט". אולם מדברי ראשונים אחרים נראה, כי אין מניעה לעשות את הכתונת בגזירה ובתפירה, שכך היו עושים את שתי הכותנות המיוחדות לכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים. היו אלה בגדים שהובאו מ'פילוסין' ומ'הנדוים', וכתבו הראשונים, שהם "מיני בגדים ידועים אצלם בזמניהם, והם שונים זה מזה באופן גזירתן... אבל החומר שלהן הוא הפשתן הלבן"[9], הווה אומר, שגזרו כל בגד לחלקים, ותפרו אותם, כדי לשוות לכל בגד את צורתו המיוחדת. מעתה, אם את שתי הכותנות של הכהן הגדול היו גוזרים ותופרים, על אחת כמה וכמה כתונת של כהן הדיוט[10].
תשבץ
בפירוט בגדי הכהונה בתורה נאמר - "כתונת תשבץ"[11]: דהיינו, עשויה משבצות משבצות, כעין גומות[12]. פירוט זה נאמר לגבי בגדי הכהן הגדול, ויש אומרים, כי רק כתונתו של הכהן הגדול היתה משובצת, ולא כתנות שאר הכהנים[13]. אך כתבו הראשונים, שאף בגדי כהן הדיוט נעשים בצורת "תשבץ"[14].
מעולם המחקר
בגדי כהונה – בעבודת יד או במכונה?
אחת השאלות שהעסיקו את תלמידי החכמים והחוקרים ב'מכון המקדש' היתה, האם ניתן להכין כתונת לבגדי כהונה, מאריגים העשויים במכונת אריגה, ובעזרת גזירה ותפירה במכונת תפירה. יש מקום ללכת בעקבות דעת המחמירים הסבורים, שהבגד כולו צריך להיעשות דווקא בעבודת יד, ללא תפירה אלא בשרוולים. ואכן, נעשו בגדים כאלה במכון, אך, עשייתם איטית מאוד – כחמשה חודשי עבודה על בגד אחד. הדבר כמובן מייקר מאד את הבגדים, וכיון שמדובר באלפי בגדים למשמרות הכהונה, יש להניח שקיים כאן הכלל - "התורה חסה על ממונם של ישראל". דבר עיקרי; בשיטה הידנית הבגדים אינם נראים 'לכבוד ולתפארת', ואילו באריגה יוצא הבד משובח, וכן בגזירה ובתפירה במכונה, צורת הבגד מוסיפה כבוד לכהנים ולעבודתם במקדש. לפיכך עשו במכון בגדים בשתי השיטות - בגדים באריגת יד, ובגדים באריגת מכונה, כשהכל נעשה 'לשמה' לשם העבודה במקדש. זכינו וכבר כהנים רבים נזדרזו ורכשו בגדי כהונה אישיים, התפורים לפי גיזרתם ומידותיהם. הבגדים מצויים עמם בביתם, כשהם מוכנים ללובשם בכל עת שיתבקשו לצאת לעבודה, לכשיבנו ישראל את המקדש במהרה.
מעולם המחשבה
הכתונת מכפרת
חכמינו ז"ל מציינים את מעלתם המיוחדת של בגדי הכהונה, שכל בגד מכפר על עבירה מסויימת בעם ישראל בכל דור ודור. על הכתונת אמרו חכמים (זבחים פח, ב; וכן בירושלמי יומא ז, ג; וכן בשיר השירים רבה ד): "כתונת היתה מכפרת על שופכי דמים [ככתוב]: 'ויטבלו את הכתנת בדם', ויש אומרים על לובשי כלאים [ככתוב]: 'ועשה לו כתונת פסים'". הכפרה הנזכרת בכתונת עניינה, לכפר על חטא האחים כנגד יוסף, שכן, כתונת הפסים הביאה לקנאה ושנאה, עד כדי כך שאמרו האחים - "לכו ונהרגהו", ונתנו מדם שעיר העיזים הדומה לדם אדם על הכתונת, ושלחו ליעקב אביהם. עוד אמרו חכמים (שבת י, ב): "בשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים". לפיכך, באה הכתונת של הכהנים במקדש, לתקן את מידת הקנאה, המביאה לשפיכות דמים ומביאה אף לגלות העם מארצו. הכהן הלבוש כתונת בעומדו לפני ה' במקדש, מראה בכך, כי הכותנות והבגדים לא נועדו אלא לכבד את בורא עולם, ככתוב: 'לכבוד ולתפארת'. הכהן מביא קרבנות חטאת המובאים דווקא משעירי עיזים, הכל, כדי לתקן ולעקור את מידת הקנאה המצויה בין הבריות.
הערות שוליים
- ↑ שמות כח, מ.
- ↑ משנה יומא עא, ב.
- ↑ רמב"ם הלכות כלי המקדש י, ד. להרחבת הדברים עיין ערך 'בגדי כהונה', 'בגדי כהן הדיוט'.
- ↑ רש"י שמות כח, ד; פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות כט, טו.
- ↑ יומא כג, ב וברש"י שם ד"ה מדו; וראה ברמב"ם כלי המקדש ח, יז.
- ↑ יומא עא, ב.
- ↑ יומא עב, ב; רמב"ם כלי המקדש ח, טז.
- ↑ יומא עב, ב; וברש"י ד"ה 'וגורדין'.
- ↑ פירוש המשנה לרמב"ם יומא ג, ז.
- ↑ וראה מאמר בעניין זה במכון המקדש – 'אריגה ותפירה במחט בבגדי כהונה'.
- ↑ שמות כח, ד.
- ↑ רש"י שם; וברמב"ם שם: "בתים בתים באריגתה כמו בית הכוסות". ואילו הרס"ג בפירושו לשמות שם כותב, כי היתה מרוקמת בצבעים נאים.
- ↑ אבן עזרא שמות כח, לז; אברבנאל שמות שם; ראב"ד המובא במשנה למלך על הרמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם שם; רמב"ן שמות לט, כז; וכן משמע מרש"י ורד"ק שמואל ב א, ט.