מוספים

מתוך ויקימקדש

מוספים הינם קרבנות ציבור הקרבים בנוסף על תמיד של שחר, בימים מיוחדים בשנה, כגון: שבתות, ראשי-חודשים ומועדים, מקריבים קרבן מוסף, זאת, כתוספת לקרבן תמיד שבכל יום. קרבן מוסף מובא בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים[1].

עם המוספים מביאים נסכים - כל בהמה ונסכיה המיוחדים לה[2]. כמו כן, תיקנו חכמים לאנשי המעמד לומר תפילה מיוחדת בעת הבאת המוספים – כמו שתיקנו בזמן הקרבת התמיד - כדי שיעלו המוספים לרצון לפני ה'[3].

פירוט הקרבנות

קרבנות המוספים מפורטים בתורה ב'פרשת המוספים', (במדבר כח, ט - כט, לט).

המוספים הם ברובם עולות, אך ישנם גם חטאות, שהן מכלל המוספים.

ישנם ימים בהם מקריבים קרבנות זהים, והם: ראשי חודשים, ימי חג המצות וחג השבועות.

וכן בראש השנה, יום הכיפורים ושמיני עצרת מקריבים מוספים זהים, אלא שבראש השנה קרבים גם כן מוספי ראש חודש.

בכל הימים, מלבד שבתות, בהם מקריבים מוספים, מקריבים שעיר חטאת אחד.

מוסף שבת

בשבת מקריבים שני כבשים בני שנה. מוסף שבת מיוחד בכך שאין בו פרים ולא אילים, וכן בכך שאין בו שעיר חטאת, בשונה ממוספי שאר המועדים.

מוסף ראש חודש

מוסף חג המצות

מוסף חג השבועות

מוספי ראש השנה

מוסף יום הכיפורים

מוסף חג הסוכות

מוסף שמיני עצרת

זמן המוספים

זמן הקרבת מוסף הוא כל היום[4], אך לכתחילה יש להקריבו באמצע היום - בשעה הששית[5]. עם זאת, כשעבודת היום מרובה, כגון ביום הכיפורים, מתקיימת מצות הקרבת קרבן מוסף כבר בבוקר, מיד לאחר הקרבת התמיד[6], זאת, כדי לאפשר לכהן הגדול לסיים את עבודותיו הרבות עד שקיעת החמה.

סדר הקדימויות בהקרבת המוספים

הקדמת תמיד של שחר למוספים

תמיד של שחר קודם לכל הקרבנות, לפיכך, אין להקריב קרבן מוסף לפני תמיד של שחר. ואמרו חכמים: "מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר? - תלמוד לומר: 'וערך עליה העולה' - [עולת התמיד] עולה ראשונה! [הקודמת לשאר הקרבנות]"[7]. קרבן מוסף שהקריבוהו קודם תמיד של שחר, יש אומרים שהקרבן פסול[8], אולם להלכה נפסק שהקרבן כשר[9].

שאר דיני קדימויות

כשם שאסור להקריב מוסף לפני הקרבת תמיד של שחר, כך גם אסור להקריבו לאחר תמיד של בין הערביים, כדין שאר קרבנות, (מלבד פסח) [10]. כשחל ראש חודש בשבת, מקריבים תחילה מוסף של שבת, ולאחריו מוסף של ראש חודש, שכן, "כל התדיר מחבירו קודם את חבירו"[11]. וכן כשחל יום טוב בשבת, מוסף השבת קודם. סדר ההקרבה נקבע לפי תדירות הקרבן, התמיד קודם למוספי שבת, מוספי שבת קודמים למוספי ראש חודש, ומוספי ראש חודש קודמים למוספי המועדות[12]. במוספים שיש בהם עולה וחטאת – הקרבת קרבן העולה שקדושתו יתירה קודמת להקרבת קרבן החטאת[13].

מוסף של ראש חודש וחג בציור נראים קרבנות המיועדים לחלק מן המועדים, והם: ראש חודש, פסח ושבועות: שני פרים, איל אחד שבעה כבשים, ושעיר לחטאת.

זמן תפילת המוספין

מדברי חז"ל משתמע, שתפילת המוספין שתיקנו חכמים לאומרה עם הקרבת הקרבן היתה נאמרת לאחר הקרבת המוספים ולא בעת הקרבתם, וכדברי הגמרא: "אמר רבי יהושע בן חנניה: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה... שעה ראשונה - תמיד של שחר, משם - לתפילה, משם - לקרבן מוסף, משם - לתפילת המוספין, משם - לבית המדרש... משם - לתפילת המנחה, משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך - לשמחת בית השואבה[14].

המוספים - סוג הקרבן ומנין הקרבנות מוספים של ראש השנה יום הכיפורים ושמיני עצרת בציור נראים המוספים של ראש השנה יום הכיפורים ושמיני עצרת, והם: פר אחד, איל אחד שבעה כבשים ושעיר לחטאת.

המוספים - האם מעכים זה את זה

מוספי ימי חג הסוכות

מוספי שאר הימים

ביטויים מיוחדים לזכר קרבן מוסף בתפילה ובברכות

תפילת מוסף

יעלה ויבוא

קרבן מוסף בראי המחשבה

קרבן מוסף - ו'נשמה יתרה' אמרו חכמים: "מרגלית נאה נתתי לכם, ושבת שמה. כל עסקי השבת כפולים: 'לחם משנה - שני העומר לאחד', קרבנה כפול, שנאמר: 'וביום השבת שני כבשים בני שנה'... שכרה כפול, שנאמר: 'וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד'... מזמור כפול - 'מזמור שיר ליום השבת'" (על פי מדרש תהלים צב). ופירשו האחרונים, שיש בשבת שתי תוספות; תוספת גשמית, וכדברי חז"ל (שבת קיח): "כל המענג את השבת - נותנין לו נחלה בלי מצרים", ותוספת רוחנית, וכדברי חז"ל (ביצה טז, א): "נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה ממנו". זה, אפוא, עניינו הכפול של קרבן מוסף, לציין את ברכת השבת הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית, לכן, הכל כפול: לחם משנה, קרבן כפול, שיר כפול וכו'.

עוד כתבו האחרונים, כשם שבשבת יש 'נשמה יתירה' לאדם, כך גם ביום טוב, ולכן תיקנו חז"ל לומר ביום טוב 'נשמת כל חי' כמו שאומרים בשבת, ומכאן ההסבר למוסף יום טוב, שכן, יש ביום זה יתרון ותוספת כשבת.

הערות שוליים

  1. רש"י במדבר כח, י.
  2. ע"ע מוספים.
  3. תענית כז, ב.
  4. מגילה כ, ב. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות ד, ו.
  5. פסחים נח, א. ורש"י ד"ה 'רבי ישמעאל' עיין שם שכתב שבמוסף נאמר: 'דבר יום ביומו', כלומר באמצע היום, ואילו בתמיד נאמר 'בוקר'.
  6. יומא ע, א. רמב"ם עבודת יום הכיפורים ד, א.
  7. מנחות מט, א.
  8. תוספות פסחים נח, ב. ד"ה 'העולה' על פי התוספתא פסחים ד, ב.
  9. רמב"ם תמידין ומוספין ט, ג. על פי הגמרא בזבחים צא, א. ולדעתו סדר התמידין והמוספים נאמר כמצוה לכתחילה ובדיעבד כשר. - משנה למלך תמידין ומוספין א, ג.
  10. פסחים נח, ב. וכן זבחים פט, א. רמב"ם תמידין ומוספים א, ג. עיין שם. ועיין חזון איש מנחות לג ס"ק י.
  11. זבחים פט, א. רמב"ם תמידין ומוספין ט, א.
  12. זבחים פט, א. רמב"ם תמידין ומוספין ט, ב.
  13. זבחים צ, א. רמב"ם תמידין ומוספים יט, ז.
  14. סוכה נג, א. עם זאת, יתכן, שאין ראיה משם, שכן, אנשי מעמד התפללו בעת הקרבת הקרבן ממש, ואילו רבי יהושע שהיה לוי ומשורר במקדש בעת הקרבן, היה מתפלל בזמנים אחרים.

שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה15" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה16" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה17" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה18" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה19" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה20" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה21" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה22" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.

שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה23" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.