אם ראית משהו שכדאי לתקן/לשפר באתר, מוזמן לכתוב לנו פה

מנורה

מתוך ויקימקדש
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המנורה היא אחד מכלי הקודש הנמצאים בהיכל, ובה מדליקים את הנרות לפני ה'. נאמר בתורה:

"ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה; ירכה וקנה, גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו"

(שמות כ"ה, ל"א)

על גבי המנורה היו מניחים נרות זהב ומדליקים בהם את הפתילות[1], והלכה היא, שלא ניתן להדליק את הנרות ללא מנורה[2].

צורת המנורה

מנורת זהב טהור – כפי שנעשתה ב'מכון המקדש' על פי ההלכות הנזכרות בערך זה.

קני המנורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קני המנורה

המנורה עשויה מקנה אחד מרכזי, וששה קנים יוצאים ממנו, שלושה לכל צד[3]. קנים אלו עולים לגובה אחיד עם הקנה המרכזי[4]. הגובה הכולל של המנורה הוא שמונה עשר טפחים[5]. שבעת קני המנורה מעכבים זה את זה, ואם חסר אחד מן הקנים המנורה פסולה[6].

באשר לצורת הקנים נאמרו בעניין דעות שונות, ויש מי שרצה לומר שצורתם ישרה[7]. ממקורות רבים עולה, כי הקנים היו עולים בצורה מעוגלת[8]. על כל פנים, אין צורת הקנים מעכבת להלכה[9].

ירך המנורה והרגליים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירך המנורה

צורת ירך המנורה אינה מתוארת בתורה באופן מפורט. יש מן התנאים האומר, שירך המנורה היא בסיס בצורת רגליים, כמין חצובה[10]. לעומת האמור, רבים מן הראשונים מסבירים, שהירך עשויה כמין תיבה חלולה[11], ויש אומרים שהיא נראית כחצי כדור[12]. כאמור, היו למנורה שלש רגלים, שהיו קבועות בירך המנורה[13], יש אומרים שהיו רגלים קטנות שנועדו לייצב את המנורה על פני קרקע ההיכל.

עיטורי המנורה

במנורה העשויה מזהב, יש לעטר את הקנים בשלושה מיני עיטורים: גביע, כפתור ופרח[14]. באשר לצורתם נאמר: "גביעים למה הן דומין? - לכוסות אלכסנדריים. כפתורים למה הן דומין? - לתפוחים הבירותיים. פרחים למה הן דומין? - לפרחי העמודין, נמצאת אומר, שיש במנורה קושי ושבח כנגד כל הכלים"[15]. סך הכל היו למנורה ארבעים ושנים עיטורים, כדלהלן: עשרים ושנים גביעים, תשעה פרחים, אחד עשר כפתורים. הקישוטים הללו, מעכבים אחד את השני, ואם חסר אחד - המנורה פסולה[16]. במנורה שאינה עשויה מזהב, אין חובה לעשות את הקישוטים הללו[17].

מקומם של עיטורי המנורה

סדר העיטורים המופיעים לאורך הקנה המרכזי ובו שמונה עשר טפחים - מן הירך כלפי מעלה – כדלהלן: פרח אחד נעשה כחלק מירך המנורה, הירך והפרח הקבוע בה מגיעים עד לגובה שלושה טפחים. לאחר מכן עולה הקנה המרכזי שני טפחים כשהוא חלק ללא קישוטים. בטפח הבא בו קבועים גביע, כפתור ופרח ושלושתם צמודים זה לזה. לאחר מכן עולה הקנה שני טפחים חלקים, ולאחר מכן בא טפח, ובו כפתור. מן הכפתור האמור יוצאים שני קנים לצדדים. לאחר מכן בא טפח חלק, ומיד עוד כפתור בעובי טפח, ממנו יוצאים שני קנים לצדדים. הקנה המרכזי עולה עוד טפח חלק, ובא אחריו טפח שבו כפתור, וממנו יוצאים עוד שני קנים לצדדים. לאחר כפתור זה באים עוד שני טפחים חלקים. בשלושת הטפחים העליונים של הקנה המרכזי יש שלושה גביעים, ואחריהם כפתור ופרח[18].

בציור נראים האומנים במדבר, כשהם עוסקים ביצירת מנורת זהב. משמאל נראה תנור להתכת הזהב, ובאוהל האומנים מקישים בפטיש ובקורנס.

הנרות

נאמר בתורה, "ועשית את נרותיה שבעה, והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה"[19]. הנרות עשויים זהב, וכל אחד מהם מכיל חצי לוג שמן. הנרות מתפרקים מן הקנים לצורך ניקיון, ככתוב: "ואת המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט", כלומר הנרות הם דבר נפרד מן המנורה[20]. "הנרות מעכבים זה את זה", שאם חסר האחד המנורה פסולה להדלקה[21].

רוחב המנורה

רוחב המנורה מצד לצד, ובכלל זה הקנים והמרווחים ביניהם, נאמרו בו שיעורים שונים, יש אומרים שנים עשר טפחים[22], ויש אומרים תשעה טפחים[23].

ככר זהב טהור

בתורה נאמר: "ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה", וכתבו הראשונים: "שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר, לא פחות ולא יותר!"[24]. מאידך יש דעות בראשונים, שמשקל הככר הוא משקל התחלתי, והציווי הוא שלא לפחות מככר למנורה, אך ניתן להוסיף זהב לפי הצורך[25]. משקל הככר נדון בין ראשונים ואחרונים[26], לדעת האחרונים משקל הככר מגיע לחמישים ואחד קילו זהב[27]. יש מן הראשונים האומר, שגם המלקחיים והמחתות נעשו מן הככר, מאידך יש דעות בראשונים שהמנורה בלבד נעשתה מן הככר[28], וכך נפסק להלכה, שהמלקחים והמחתות וכלי השמן אינן מכלל הככר[29].

בציור נראים האומנים בימי שלמה, כשהם מכניסים את מנורת הזהב לכור, לאחר שמצאו שיש בה עודף של דינר זהב. לאחר שנכנסה המנורה לכור פחתה במשקלה ועמדה באופן מדויק על משקל הככר.

החומר ממנו נעשית המנורה

מצוה לכתחילה להכין מנורה עשויה זהב, כאמור בתורה: "ועשית מנורת זהב טהור"[30]. במצב שלא ניתן להכין אותה מזהב, ההלכה היא שניתן להכין אותה ממתכת אחרת ולפי יכולת הדור[31]. אין להכין את המנורה מחומרים אחרים שאינם מתכת, ואם נעשתה שלא ממתכת המנורה פסולה. כמו כן, אין להכין את המנורה ממתכות שנשארו משברי כלים, כלומר מגרוטאות[32].

מקום המנורה בהיכל

נאמר בתורה: "ושמת את השולחן מחוץ לפרוכת, ואת המנורה נוכח השולחן על צלע המשכן תימנה"[33], נמצא, שיש לשים אותה בצד הדרומי של ההיכל, משמאלו של הנכנס, קרוב לקודש הקדשים[34]. המרחק נדון בתלמוד, ונקבע שהמנורה מרוחקת מן הפרוכת של קודש הקדשים שתי אמות ומחצה[35]; עם זאת בדיעבד, כל מקום בהיכל כשר לכך[36].

מדברי חז"ל הדיוק במשקל הזהב של המנורה "היה שלמה נוטל אלף ככרי זהב ומכניסן לכור ומוציאן, עד שהוא מעמידן על [ככר] אחד, לקיים מה שנאמר: 'ככר זהב טהור עשה אותה'... אמר רבי יוסי בי רבי יהודה מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר, והיתה יתירה דינר זהב, והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום" (ירושלמי שקלים ו, ג).

כלי המנורה

למנורה היו כלים נוספים, בהם היו משתמשים להטבת הנרות:

כוז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כוז

הכוז זהו כלי מזהב אליו אוספים את הדשן הנשאר במנורה. עם תחילת עבודת הכהנים בהיכל עם שחר, נכנס הכהן אשר זכה בפייס בדישון המנורה, ובידו הכוז. לתוך הכוז היה הכהן מכניס את שיירי השמן הישן והפתילה הישנה והדשן. אחרי הטבת חמש הנרות הראשונים, היה הכהן מניח את הכוז על המעלה השניה מתוך שלושת המעלות שהיו לפני המנורה, ויוצא. כאשר היה הכהן חוזר להיכל להטבת שני הנרות האחרונים, היה נוטל עמו החוצה את הכוז המונח על המעלה השניה, ולפני צאתו היה משתחווה.

מחתה ומזלג

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מחתה, מזלג

כמו כן היו גם מחתה למנורה (כמין בזיכים קטנים לניקוי המנורה) ומזלג, איתו היו חותכים את ראשי הפתילות שנשרפו ונותרו בנרות המנורה במהלך הלילה.

מן המדרש

שבעה נרות בהיכל - מביאים להשראת שכינה בישראל

"'בהעלותך את הנרות'... למה הדבר דומה? - למלך שהיה לו אוהב. אמר לו המלך, תדע שאצלך אני סועד... הלך אוהבו והתקין מטה של הדיוט מנורה של הדיוט ושלחן של הדיוט. כיון שבא המלך באו עמו שמשין, סיבבו מיכן ומיכן מנורה של זהב לפניו. כיון שראה אוהבו את כל הכבוד התבייש והטמין את כל מה שהתקין לו שהיה הכל [כלים של] הדיוטות. אמר לו המלך: לא אמרתי לך שאצלך אני סועד?!... אמר לו אוהבו: ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך ונתביישתי והטמנתי כל מה שהתקנתי לך... אמר לו המלך: חייך שאני פוסל את כל כלי שהבאתי, ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך. וכן הקב"ה: כולו אורה... והוא אמר לישראל התקינו לי מנורה ונרות... כיון שעשו באת שכינה!" (במדבר רבה טו, ח).

מן המחקר

המנורה בשער טיטוס ברומא, נושא למחקר מדעי הלכתי

המנורה ברומא - מקור ללימוד הלכות המנורה

תבליט המנורה בשער טיטוס ברומא, מעסיק את החוקרים העוסקים בכלי המקדש. המנורה הובאה לרומא יחד עם שאר כלי המקדש והוצגה בהיכל מיוחד (יוסף בן מתתיהו). בנוסף לכך, נחקקה על שער טיטוס. חכמי ישראל ביקרו בהיכל בו הוצגו הכלים, כדי ללמוד את הלכות הכלים, וביניהם פרטים במנורה: "מניין שיהיו כל הנרות מוסטרין [פונים הצידה] כנגד נר האמצעי? – תלמוד לומר: 'אל מול פני המנורה [הקנה האמצעי] יאירו שבעת הנרות'... אמר ר' שמעון: כשהלכתי לרומי, וראיתי שם את המנורה, היו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי" (ספרי זוטא פרק ח).

מעולם ההלכה

עשיית מנורה בזמן הזה

נשאלת השאלה - האם מותר לעשות מנורת מקדש בזמן הזה?

תשובה: כתב הרמב"ם (בית הבחירה ז, י): "אסור לאדם שיעשה בית - תבנית היכל... שולחן בצורת שולחן, ומנורה בצורת מנורה. אבל עושה הוא מנורה של חמשה קנים או של שמונה קנים". נראה, לכאורה, מדבריו, שאסור לעשות מנורה בזמן הזה. לעומת זאת כתב (בית הבחירה א, ו): "עושין במקדש כלים: מזבח לעולה... ומזבח לקטורת, ומנורה ושולחן". כלומר מצוה מן התורה לעשות מנורה, וכפי שכתב שם בהמשך: (א, יח): "המנורה וכליה והשולחן וכליו... אין עושין אותן אלא מן המתכת בלבד", הווה אומר, מצוה לעשות מנורה בהתאם להלכות שקבע הרמב"ם? ומבוארים הדברים מדברי הפתיחה של הרמב"ם להלכה זו (בית הבחירה ז, א): "מצות עשה ליראה מן המקדש, שנאמר: 'ומקדשי תיראו'... ואי זו היא יראתו? - לא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעל שברגליו... ואין צריך לומר, שאסור לרוק בכל הר הבית". העולה מדבריו, שאיסור עשיית המנורה נובע דווקא משום שיש מצוה לעשות מנורה לעבודת ה' בהיכל. זו הסיבה שנאסר הזלזול במצוה זו, כגון, עשיית מנורת זהב לצורך עצמי, לפאר את ביתו של אדם ומשכנו במנורה העומדת בהיכל ה'. למסקנה: מצות עשה לעשות מנורה למקדש, וממילא חל איסור לעשות מנורה לצורך חולין.

הערות שוליים

  1. עיין ערך 'הדלקת הנרות'.
  2. רמב"ן ויקרא כד, ב, וכן משמע מדברי הרמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ג.
  3. שמות כה, לב.
  4. וראה רש"י שם, שכתב שעלו באלכסון, יש שהבינו שכוונתו לקו ישר, אך נראה שכוונתו למושג בשפה היוונית, שעניינו קו עקום, ראה רש"י לבמדבר לד, ד, ח.
  5. ברייתא דמלאכת המשכן פרק י; מנחות כח, ב; רמב"ם בית הבחירה ג, י.
  6. משנה במנחות כח, א; רמב"ם שם ג, ז.
  7. ראה ערך 'קנים' וראה פירוש המשנה לרמב"ם מנחות ג, ז. כן ראה ספר 'מנורת זהב טהור' פרקים ז, י, לט.
  8. ראה בירושלמי חגיגה ג, ח: "גלגל חמה", וכפי שמבאר בפירוש עלי תמר שם, והביא ראיה גם מהציור בשער טיטוס. וכך היא דעת המגן אברהם בפירושו זית רענן על הספרי במדבר פרק ח, שם המנורה מתוארת "כמין עטרה". ובספר המנורה לרב ישראל אריאל מביא ראיות רבות לדבר, מממצאים ארכיאולוגיים מימי הבית.
  9. פתחי תשובה יורה דעה קמא, ח.
  10. ברייתא דמלאכת המשכן פרק י.
  11. רש"י שמות כה לא והרמ"א בתורת העולה.
  12. הרמב"ם בפירוש המשנה למנחות פרק ג, וכן כתב ר' אברהם בן הרמב"ם שמות כה, לא.
  13. רמב"ם בית הבחירה ג, ב.
  14. שמות כה, לא.
  15. ברייתא דמלאכת המשכן פרק י.
  16. מנחות שם; רמב"ם שם ג, ג.
  17. מנחות כח, א; רמב"ם שם ג, ד.
  18. ברייתא דמלאכת המשכן שם; מנחות כח, ב; רמב"ם שם ג, י.
  19. שמות כה, לז.
  20. דברי הימים ב' ד, כ. וראה שם במפרש, שהביא הוכחות שהנרות היו דבר נפרד.
  21. מנחות כח, א.
  22. מעשה חושב מאת ר' עמנואל חי ריקי.
  23. ראה 'מנורת זהב טהור' פרק ו, את הדעות והמקורות.
  24. רש"י שמות כה, לט.
  25. את הדעות השונות, ראה בספר 'מנורת זהב טהור' פרקים כז – ל.
  26. עיין ערך 'ככר'.
  27. הרב חיים בייניש 'מידות ושעורי תורה' עמ' תמד.
  28. מנחות פח, ב. וראה רש"י ורמב"ן שמות כה, לט.
  29. רמב"ם בית הבחירה ג, ו.
  30. שמות כה, לא.
  31. מנחות שם; רמב"ם שם א, יח - יט.
  32. מנחות שם; רמב"ם שם ג, ה.
  33. שמות כו, לה.
  34. רמב"ן בית הבחירה א, ז.
  35. יומא לג, א.
  36. על פי הגמרא בזבחים יד, א לגבי השולחן, וראה בשערי היכל ליומא מערכה ע.
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה1" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.