מערכה
מערכה משמעותה שטח גג המזבח בו מתקיימת הקטרת איברי הקרבנות.
מקום מערכת האש במזבח, הוא השטח בגג המזבח, המשמש בפועל להקטרת אימורי הקרבנות, ולהקטרת אברי העולה ושאר הדברים המוקטרים. בשטח זה סידרו הכהנים כמה מערכות אש ששימשו לצרכים שונים. יש הסוברים ששלוש האמות העליונות של המזבח עם הגג נקראות מקום המערכה[1].
מקום המערכה במשכן
נחלקו חכמים בגודל המזבח שעשה משה במדבר, וכן בשטח המערכה שהיה בגגו. לדעת ר' יוסי שטח המזבח היה חמש אמות על חמש אמות, וכאשר מחסירים היקף של אמה לקרנות ואמה למקום הילוך רגלי הכהנים, נמצא שמקום המערכה היה אמה על אמה[2]. לדעת ר' יהודה, שטח המזבח היה עשר אמות על עשר אמות, ומקום המערכה היה שש אמות על שש אמות[3].
מקום המערכה במקדש ראשון
גודל המזבח בימי בית ראשון היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה. כשמחשבים את מקום היסוד, וכן הסובב, הקרנות, ומקום הילוך רגלי הכהנים, נמצא שטח המערכה עשרים על עשרים אמה[4]. זה מה שנאמר: "ויעש מזבח נחושת עשרים אמה אורכו ועשרים אמה רוחבו"[5].
מקום המערכה במקדש שני
כשעלו מן הגולה הרחיבו את המזבח בארבע אמות מן הדרום ובארבע אמות מן המערב, ונמצא שטח המערכה במקדש שני - עשרים וארבע אמות על עשרים וארבע אמות[6]. על המזבח היו מסדרים שלוש מערכות אש בכל יום[7], כאשר במרכז המערכה עמד התפוח, שהוא מקום לצבירת דשן הקרבנות[8].
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה ב, ח. וראה שם בהשגת הראב"ד; פירוש המשנה להרמב"ם מידות ג, א; ר"ש על המשנה שם.
- ↑ זבחים נט, ב. וברש"י שם ד"ה אלף עולות.
- ↑ שם וברש"י ד"ה אף כאן.
- ↑ משנה מידות ג, א.
- ↑ דברי הימים ב' ד, א.
- ↑ משנה מידות ג, יא. ועיין רמב"ם פירוש המשנה ובהלכות בית הבחירה ב, ז. שכתב שלמעשה היה גודל המערכה עשרים וארבע אמות וארבעה טפחים על עשרים וארבע אמות וארבעה טפחים, על פי מנחות צז, ב. אלא שהתנא לא דייק ולא מנה טפחים אלא אמות שלמות בלבד.
- ↑ יומא מג, ב; רמב"ם הלכות תמידין ומוספין ב, ד.
- ↑ עיין ערך מערכות.