סובב

סובב: אחד מריבועי מזבח העולה, הסובב ומקיף את מקום המערכה. מזבח העולה מורכב משלושה חלקים, כל העליון מחברו, מתקצר במידותיו ביחס לתחתון ממנו. החלק הראשון הוא היסוד שרוחבו בימי בית שני שלושים ושתים אמה, וגובהו חמישה טפחים ובסיומם נכנס פנימה משטח של חמישה טפחים. החלק השני עולה מן היסוד ומסתיים במשטח ברוחב אמה. חלק זה של המזבח נקרא 'סובב', שכן, בראשו קיים משטח שהוא כמין שביל, המאפשר לכהנים להקיף את צידי החלק העליון של המזבח הנקרא 'מקום המערכה'. 'שביל' זה נועד לצורך עבודות שונות המתקיימות סביב קיר המזבח. מידות הסובב: נחלקו הראשונים במידת אורכו ורוחבו של הסובב, יש סוברים כי היה שלושים אמה. ויש מוסיפים שני טפחים, נמצאו מידותיו שלושים אמה ושני טפחים. גובהו של הסובב חמש אמות של ששה טפחים מעל גובה היסוד, סך הכל - שלושים טפחים בגובה. כאמור, על גגו של הסובב היה משטח של חמשה טפחים, שבהם הילכו הכהנים, לפנים מחמישה טפחים אלו, נמצא החלק השלישי הנקרא 'מקום המערכה'*, ועליו מערכת העצים והאש, והקרבנות. תפקידו: הסובב שימש מקום להילוך הכהנים, לצורך מתן דמים עליונים* למעלה מחוט הסקרא* על קיר 'מקום המערכה' לכיוון קרנות המזבח. כשהכהנים עולים על הסובב מהלכים עליו ומסובבים את המזבח מצד ימין. כמו כן שימש הסובב לעשיית עולת העוף בראש המזבח. עוד אמרו חכמים, שחלקי הקרבנות שלא נתעכלו, מסלקים אותם לצידי אש המערכה. במידה שלא נותר מקום בצידי המערכה סודרים אותם על הסובב, עד שתתפנה המערכה, ויחזירו את האיברים אל האש. ויש מן הראשונים שכתב שסודרים אותם בכבש כנגד הסובב. תפקיד נוסף היה לסובב, שהיה משמש לעצירת עצמות וגחלים מליפול מהמזבח לרצפת העזרה, ואם נפלו מהמערכה לסובב, מחזירים אותם למערכה. הבאת קרבן חטאת בהמה כשהכהן על גבי הסובב בציור נראית הבאת דם קרבן חטאת על ידי כהן, כשהכהן עומד על הסובב, ומחטא באצבעו על קצה הקרן. תאור קיר הסובב: כאמור, באמצע המזבח, בגובה העשרים ותשעה טפחים מן הקרקע, היה קו אדום הנקרא 'חוט הסקרא'*. יש אומרים כי בצדו הדרומי מזרחי של קיר הסובב, היתה בליטה גבוהה שלשה טפחים מהקרקע, שמטרתה לקבל את דם עולת העוף, בשעה שניתן על קיר הסובב למעלה מחוט הסקרא, כדי למנוע מצב שהדם ילך לאיבוד. אך יש חולקים על דעה זו. מן ההלכות המתקיימות בסובב: מצות הזאת הדם מתקיימת על קיר הסובב, למטה מחוט הסקרא. כמו כן, המנחות המוגשות למזבח, הגשתם בקרן דרומית מערבית, כנגד חודה של קרן, על קיר הסובב. מיצוי עולת העוף מעל הסובב מיצוי עולת העוף כשהכהן עומד על גבי הסובב. עבודת הכהן על הסובב - כיצד? עבודות הכהנים על הסובב היו מורכבות, וכגון מה שנאמר במשנה זבחים ו, ה: "עולת העוף כיצד היתה נעשית? - עלה בכבש ופנה לסובב. בא לו לקרן דרומית מזרחית, היה מולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל, וממצה את דמה על קיר המזבח. נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח, וספגו במלח וזרקו על גבי האישים. בא לו לגוף, והסיר את המוראה ואת הנוצה ואת בני מעים היוצאים עמה, והשליכן לבית הדשן", ומבואר ברש"י זבחים נג, א; ד"ה 'ובא לו', "שהולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח". עוד מבואר בגמרא זבחים סד, א: "בוא וראה כמה גדול כוחן של כהנים, שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה, פעמים שהכהן זורקן יותר מכשלושים אמה". עבודה נוספת מתוארת בתוספתא זבחים, ו, י: "חטאת הציבור והיחיד - כיצד סדר מתן דמים שלהם? - היה עולה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית. טובל אצבעו המיומנת שבימין... חוטף ויורד כנגד חודה של קרן עד שדם באצבעו כלה... שיירי הדם היה שופך ויורד ליסוד דרומי". שאלה היא, אפוא, לאור העובדה שהסובב רוחבו חמישה טפחים בלבד, איך יעשה הכהן עבודות כה מורכבות כשיש סכנה שיפול במהלך עבודתו וישבור יד ורגל, שכן, אין לסובב מעקה? ויש לומר, שבמהלך חמש שנות הלימודים של הכהן, בטרם יכנס לעבודתו, היה לומד ומתרגל פעמים רבות את העליה לסובב, וכן את עבודת המליקה, כשהוא עומד על מקום צר ופניו אל הקיר. כן היה מתרגל את זריקת המוראה. כך פיתחו חכמים את מיומנות הכהנים לעשות את עבודתם בעומדם גם על מקום צר.