אם ראית משהו שכדאי לתקן/לשפר באתר, מוזמן לכתוב לנו פה

עולת יולדת

מתוך ויקימקדש
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עולת יולדת היא עולה שמצווה יולדת להביא בסיום ימי טהרתה.

אשה יולדת שילדה בן או בת, וסיימה את ימי טהרתה, מביאה קרבנות להשלמת טהרתה – חטאת ועולה. קרבן החטאת של היולדת הוא קבוע, כלומר, תור או בן יונה.

לעומת זאת, קרבן העולה של היולדת תלוי במצבה הכלכלי, קרבן זה מוגדר כ'קרבן עולה ויורד'[1].

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה: וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה:

ויקרא יב, ו -ח

קרבן העולה של יולדת – קרבן עולה ויורד

יולדת עשירה מביאה עולת בהמהכבש בן שנתו, ואילו יולדת ענייה, שאין ידה משגת להביא כבש, מביאה עולת העוף – תור או בן יונה[2].

דיני עולת יולדת

יולדת שידה משגת להביא כבש לעולה, אם אין ידה משגת להביא נסכים לקרבן זה, מביאה כתחליף תור או בן יונה[3]. עולתה של היולדת אינה מעכבת את כפרתה, ולפיכך אם הקריבה חטאתה ולא הקריבה עולתה – היא מותרת לאכול בקדשים[4]. אף על פי שהתורה מקדימה בקרבנות יולדת את העולה לחטאת, ככתוב: "תביא כבש בן שנתו לעולה, ובן יונה או תור לחטאת", וכן ביולדת ענייה נאמר: "אחד לעולה ואחד לחטאת", בהקרבת קרבנות היולדת הסדר הוא שהחטאת קודמת. אפילו יולדת עשירה, שחטאתה עוף ועולתה בהמה, היה ראוי לכאורה להביא את הבהמה תחילה לעולה, עם זאת חטאתה קודמת לעולתה. שכן כלל הוא בהלכה: חטאת קודמת לעולה[5]. יש מן הראשונים שכתב, שבהקדשת קרבנות יולדת, יש להקדים את הקדשת העולה ורק לאחר מכן להקדיש את החטאת[6]. וע"ע יולדת, קרבנות היולדת, חטאת יולדת. קרבן יולדת - עשירה ועניה בציור נראית יולדת העומדת בשער ניקנור ומוסרת לכהן את קרבנותיה. אשה זו היא יולדת עשירה, המביאה לכהן כבש לעולה ותור לחטאת. משמאלה נראית יולדת אחרת, שאין ידה משגת להביא כבש לעולה, לפיכך היא מביאה שני תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת כקרבן יולדת.

הערות שוליים

  1. רמב"ם שגגות י, א- ב.
  2. ויקרא יב, ב - ח.
  3. רמב"ם שם.
  4. תו"כ פרשת יולדת סוף פ"ד. רמב"ם מחוסרי כפרה א, ה.
  5. תוספתא זבחים י, ב. בבלי זבחים צ, א.
  6. רבינו חיים בתוס' שם ד"ה למקראה. אבל שאר הראשונים (רש"י ותוספות שם; רמב"ם תמידין ומוספין ט, ו - ח, ועוד) חולקים וסוברים שאין דין מיוחד בהקדשת קרבנות יולדת, להקדים עולה לחטאת. ועיין 'שערי היכל' לזבחים מערכה רכז.