עוף
עוף הוא זן כללי של בעלי חיים ממנו מקריבים קרבנות מסויימים. שני מיני עוף ישנם מהם מקריבים קרבנות: תורים ובני יונה.
חלק בלתי נפרד מקבוצת הקרבנות הקרבים על המזבח, הם קרבנות העוף. יש קרבנות שחובה להביאם דווקא מן העוף, ויש קרבנות שהרשות נתונה לאדם להחליט אם להביאם מן העוף.
קרבנות שחובת הבאתם מן העוף
ישנם קרבנות חובה הבאים מן העוף בלבד:
- עולת נזיר שנטמא
- חטאת נזיר שנטמא
- עולת הזב
- חטאת הזב
- עולת הזבה
- חטאת הזבה
- חטאת היולדת
קרבנות שהרשות נתונה להביאם מן העוף
קרבנות המסורים להחלטת האדם אם להביאם מן העוף, הם:
- עולת נדר או נדבה
- עולת ביכורים
- קרבן עולה ויורד,
- עולת גר עולת היולדת,
- עולת המצורע,
- חטאת המצורע.
בתמונה נראית יונה, הכשרה לקרבן לקרבנות האמורים בתורה. הלכה היא שניתן להביא בן יונה זכר או נקבה ושניהם כשרים להקרבה.
דיני קרבנות הבאים מן העוף
קרבנות העוף באים מתורים או מבני יונה בלבד. אין עדיפות לאחד מהם, ושניהם שווים במעלתם[1]. הזכר והנקבה כשרים לקרבנות העוף[2]. צורת שחיטת העוף במקדש היא במליקה בלבד, והמליקה כשרה רק בכהן[3].
מהלכות קרבן העוף
הלכה היא, שאין מומים פוסלים בעוף, אלא אם כן מדובר במום של חסרון איבר. כגון: יבשה העין, נסמאת העין, נקטעה הרגל, ועוד[4]. עוף שנמצא טרף לאכילה - פסול להביאו כקרבן על גבי המזבח[5]. עוד כתבו הראשונים: "שנים מתנדבין או נודרין קרבן אחד עולה או שלמים; אפילו פרידה אחת של תורים או בני יונה - מביאין אותה בשותפות... ודברים אלו הן דברי קבלה"[6].
הקרבנות בהם מקריבים בני יונה
עולה
נדר או נדבה לכפר על ביטול עשה או לא תעשה שיש בה קום עשה, או על הרהורי עבירה, ניתן להביא קרבן מן העוף[7]. זב וזבה מקריבים תור או בן יונה לעולה[8]. נזיר שנטמא במת[9].
קרבן עולה ויורד
בשבועת העדות, ביטוי שפתים, טומאת מקדש וקודשיו. בכל אלה – הדל מביא תור או בן יונה לעולה[10]. יולדת[11], מצורע[12].
חטאות חיצוניות
קרבן עולה ויורד – הדל מביא קרבן מן העוף, וכן קרבן מצורע, יולדת, קרבן הזב והזבה, ונזיר שנטמא במת.
מעולם ההלכה
תורים ובני יונה לעיטור הביכורים
"כשהיו מביאין [עולי הרגל] את הביכורים, היו מביאין בידם תורים ובני יונה. וכן היו תולין מצידי הסלים תורין ובני יונה כדי לעטר את הביכורים. אלו שעם הסלים - היו קרבים עולות. ואלו שבידיהן - היו ניתנין לכהנים" (רמב"ם ביכורים ג, ט).
הערות שוליים
- ↑ משנה כריתות כח, א. חולין כב, א. רמב"ם איסורי מזבח ג, ב.
- ↑ תמורה יב, א. רמב"ם איסורי מזבח ג, א.
- ↑ זבחים סה, א. רמב"ם מעשה קרבנות ו, כ.
- ↑ תמורה יב, א. רמב"ם איסורי מזבח ג, א.
- ↑ זבחים פד, א. רמב"ם איסורי מזבח ג, א. ועיין כסף משנה שכוונת הגמרא הן לעוף והן לבהמה.
- ↑ רמב"ם מעשה הקרבנות יד, ב.
- ↑ ויקרא א, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות א, ח; ג, יד.
- ↑ ויקרא טו, יד - טו. ויקרא כט, ל.
- ↑ ויקרא ו, ח - יא.
- ↑ ויקרא ה, א - יג.
- ↑ יקרא יב , ו - ח.
- ↑ ויקרא יד, י - לב.