עז
עז היא בהמה ממשפחת הצאן. במושג 'עז' נכלל: שעיר, שעירה, שעיר עזים, שעירת עזים. משפחת העזים מתחלקת לשניים: גדולים וקטנים. שעיר העזים שהוא בן שנה – זמנו עד גיל שנה. באשר לשעיר שהוא בן שנתיים – זמנו החל מגיל שנה ואילך[1].
קרבנות הקרבים ממשפחת העזים
קרבנות הבאים רק מן העיזים
כמו כן, השעיר המשתלח בא מן העיזים, אף שאינו קרבן.
קרבנות שניתן להביאם מן העיזים
- קרבן פסח שני
- עולת נדר
- עולת נדבה
מהלכותיו
הלכה היא, שאם נדב אדם להביא גדי צעיר, היינו, שעיר עזים, והביא שעיר מבוגר, כלומר שעיר בן שנתיים - יצא[2].
שעיר עיזים בציור נראה שעיר בן שנתיים, הבא ככפרה על המזבח עבור חטאים שונים, כגון, שעירי יום הכיפורים, שגגת עבודה זרה ועוד.
מן המדרש
שני שעירי עיזים לכפר ביום הכיפורים – בזכות יעקב "אהרן כשהיה נכנס לבית קדשי הקדשים - אילולי זכויות הרבה שהיו נכנסות עמו ומסייעות אותו לא היה יכול לעמוד שעה אחת מפני מלאכי השרת שהיו שם... מניין שאף זכות יעקב [נכנסת עמו]? שנאמר: 'ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים' - אותן שאמרה לו אמו: 'וקח לי משם שני גדיי עזים טובים'. מהו 'טובים'?... טובים לך טובים לבניך; טובים לך - שאתה נכנס, ומאכיל את אביך ונוטל הימנו את הברכות! טובים לבניך - שהם מתלכלכין בעוונות כל ימות השנה, ומביאים שני שעירים ביום הכפורים והם מתקרבים [למזבח] ומתכפר להם!" (פסיקתא רבתי פיסקא מז, אחרי מות).
מעולם המחשבה
השעיר דרגה פחותה בבהמה - לכפרת עבירה חמורה
"דע שכל מה שהיה החטא יותר גדול - היה קרבנו ממין פחות יותר, ומפני זה היה שגגת עבודה זרה - שעירה לבד [קרבן שהוא פחות משתי סיבות: א. הבאתו מן השעירים. ב היותו נקבה]... ואין חטא יותר גדול מעבודה זרה, ואין חלק מין יותר פחות משעירה. [מאידך] להגדיל מעלת המלך היה קרבן שגגתו שעיר [ולא שעירה]. אבל כהן גדול וציבור אין שגגתן מעשה גמור [עבירה בידים] אך היא הוראה [בפה] ומפני זה הבדיל קרבנם בפרים [ואם הורו] בעבודה זרה [שהיא חמורה קרבנם] שעירים" (מורה נבוכים, ג, מו).