פר כהן משיח
פר כהן משיח: כהן שנמשח בשמן המשחה, ועבר עבירה בשוגג על פי הוראת עצמו, מביא פר לכפרה. 'פר כהן המשיח', נקרא בדברי חז"ל גם 'פר הבא על כל המצוות'. כוונת הדברים לאמור בתורה: "אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם, והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לה' לחטאת"[1]. ומבואר בדברי חז"ל, כי הכהן המשיח חייב להביא פר זה, כאשר הורה הכהן הגדול הוראה שגויה לעצמו[2]. חיוב זה דומה לקרבן המופיע שם בסמוך, הנקרא 'פר העלם דבר* של ציבור', היינו סנהדרין שהורו הוראה שגויה לציבור, והציבור עשה כדבריהם, ומביאים פרים לכפרה. מי חייב להביא את הפר? 'פר כהן משיח', מובא על ידי הכהן הגדול, בתנאי שנמשח בשמן המשחה* בעת שנתמנה. לעומת זאת, כהן גדול המוגדר כ'מרובה בבגדים', היינו, שנתמנה לתפקידו בלבישת בגדי הכהן הגדול בלי שנמשח בשמן המשחה - אינו מביא פר זה[3]. אכן, כך התקיימו המינויים בימי הבית השני, שלא היה בידיהם שמן המשחה, ממילא כהן גדול בימי בית שני ששגג בהוראה היה פטור מקרבן זה[4]. באשר לצורת המשיחה, קיים הבדל בין משיחת כהן גדול לבין משיחת מלכי בית דוד, וכתבו הראשונים: "כיצד מושחין את הכהן [הגדול]? צק את השמן על ראשו, וסך ממנו על גבי עיניו כמין כי יוונית (X)[5] שנאמר: 'ויצוק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו'". תנאי החטא בגללו מובא הפר: פר כהן משיח מובא בעקבות חטא חמור, שבעשייתו בזדון - יש חיוב כרת, ואם נעשה בשגגה - יש חיוב חטאת[6]. חיוב הבאת הפר מותנה בכך, שהכהן המשיח היה שוגג; הן בעת שהורה את ההוראה, והן בעת מעשה העבירה. אפילו אם בשעת עשייתו שכח מאיזה טעם הורה את ההוראה, ונסמך על הוראתו הראשונית - הרי הוא בכלל שוגג. מאידך, אם היה מזיד בעת הוראתו, ואחר כך שגג בעת עשיית העבירה, או שהיה שוגג בעת הוראתו ומזיד בעת עשייתו - אינו מביא קרבן זה[7]. כמו כן, הבאת 'פר כהן משיח' מותנה בכך, שהכהן עצמו הורה את ההוראה השגויה, והדבר לא נדון בבית דין. תנאי נוסף, שיהא הכהן הגדול חכם גדול ו'מופלא', הראוי להורות בתורה לבדו, אך אם הורה הוראה זו בדיון בבית דין, או אם אינו ראוי להורות בתורה מכוח חכמתו - פטור מלהביא פר[8]. חטא כהן משיח - המביא שעירה: כהן משיח שהורה לעצמו הוראה שגויה הנוגעת לחטא עבודה זרה, ועשה את העבירה על פי הוראתו, אינו מביא פר, אלא דינו להביא שעירה[9]. מאידך, כשנפל ספק אצל כהן משיח אם חטא כלל, אינו מביא פר, אך גם אינו מביא אשם תלוי*[10]. פר כהן משיח – דמו מובא אל הפרוכת בהיכל קרבן 'פר כהן משיח' מיוחד בכך, שמביאים את דמו פנימה להזאה בהיכל, ולכן נקרא הקרבן - 'חטאת פנימית'. בציור נראה כהן, המזה מדם הפר כנגד הפרוכת ובין שני הבדים. הבאת קרבן זה היתה נוהגת בימי בית ראשון, כשכהן גדול נמשח בשמן המשחה, ואכן, הבדים נראים כשהם בולטים החוצה מן הפרוכת.
הערות שוליים
- ↑ ויקרא ד, ג.
- ↑ משנה בהוריות דף ו, ב; רמב"ם שגגות טו, א.
- ↑ משנה שם בדף יא, ב; רמב"ם שם טו, ו.
- ↑ באשר לדיני הקרבת הפר ראה ערך 'חטאת פנימית'.
- ↑ ראה ערך 'משיחה בשמן המשחה'.
- ↑ משנה שם בדף ט, א; רמב"ם שם טו, א.
- ↑ הוריות ו, ב; רמב"ם שם טו, ב.
- ↑ שם ז, א; רמב"ם שם טו, א.
- ↑ משנה שם בדף ט, א; רמב"ם שם א, ד.
- ↑ משנה שם בדף ט, א; רמב"ם שם טו, ו.