קב

מחתה לגחלי הקטורת ביום הכיפורים.

קב הינו אחת ממידות הנפח, שהיו לה כמה שימושים במקדש.

שיעורו בחיי היום יום: הקב הוא מידת נפח ששיעורה שישית סאה, כלומר, ארבעה לוגים או עשרים וארבע ביצים. במידות זמננו, לפי רבי חיים נאה הקב הוא 1.382 ליטר, היינו 1382 סמ"ק, ולפי החזון איש הקב הוא 2.4 ליטר, כלומר, 2400 סמ"ק.

הקב במקדש

כמה דברים במקדש נמדדו במידת הקב:

א. חלק מסממני העזר של הקטורת:

בורית כרשינה – תשעה קבין, יין קפריסין – שלושה סאים ושלושה קבים, בסך הכל עשרים ואחד קבים, מלח סדומית – רובע הקב.

ב. המחתה של כסף שבה חתו גחלים מהמערכה שעל מזבח העולה לצורך הקטרת הקטורת, היתה בת ארבעה קבים. מתוך מחתה זו היו מערים את הגחלים למחתה אחרת עשויה זהב, ששיעורה שלושה קבים. ביום הכיפורים חתו את הגחלים מלכתחילה במחתה של זהב שזהבה אדום, ושיעורה שלושה קבים.

ג. שיעורו של הטני אשר שימש לדישון מזבח הזהב בכל יום, לקראת הקטרת הקטורת, היה שני קבים וחצי.

מעולם האגדה

מחתת יום הכיפורים – זהבה אדום – על שום מה?

"בכל יום היה זהבה ירוק [צהוב] והיום - אדום" מפרש בעל גבורת ארי יומא מד, ב; משנה זו, לאור דברי הגמרא בהמשך, האומרת, ש"שבעה זהבים הן: זהב, וזהב טוב, וזהב אופיר, וזהב מופז, וזהב שחוט, וזהב סגור, וזהב פרוויים" - זה למעלה מזה, ונמנה 'זהב פרוויים' בסוף הרשימה, ללמד שהוא חשוב מכולן. לפיכך עשו את מחתת הקטורת של יום הכיפורים מזהב זה, שכן הכהן הגדול נכנס עם מחתה זו לפני ולפנים, מה עוד שהצבע דומה לדם פרים כמובא בגמרא, ולכן הקפידו לעשות את המחתה מזהב אדום.