קרבנות ציבור

מתוך ויקימקדש
קרבנות ציבור ברגלים בציור נראים קרבנות המובאים יחד עם קרבן מוסף במקדש. קרבנות אלו מובאים בראש חודש, בפסח ובשבועות.

קרבנות ציבור הם קרבנות שחובה על הציבור להביאם בזמנם. בניגוד לקרבן חובה או נדבה המובאים על ידי אדם פרטי, ונקראים 'קרבן יחיד', יש קרבנות שחובה על הציבור, להקריבם בזמנים מיוחדים, והם הנקראים 'קרבן ציבור'.

פירוט הקרבנות

קרבנות ציבור שזמנם קבוע

תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים. חובה על הציבור להביאם בכל יום. כמו כן, חובה על הציבור להקריב בכל שבת ומועד להקריב את קרבנות המוספים. מצינו קרבן ציבור הנלוה לקרבנות מיוחדים ברגלים, כגון, בעת הבאת העומר* מקריבים את עולת העומר; כך גם מקריבים קרבנות מיוחדים עם שתי הלחם. קרבנות נלוים אלו נקראים: 'חטאת הבאה בגלל שתי הלחם, ובכינוי נוסף, וכן 'זבחי שלמי ציבור'.

קרבנות חובה על טעות בית הדין

כאשר בית הדין הורה הוראה מוטעית, והציבור פעל על פי הוראת בית הדין, מתחייב הציבור להביא קרבנות לכפרה, היינו, 'פר העלם דבר של ציבור', או 'פר עבודה זרה', וכן 'שעירי עבודה זרה'.

נדבת הציבור

בזמן שהמזבח עומד בטל, מצוה על הציבור להקריב קרבנות עולה הנקראות 'קיץ המזבח', כן הן נקראות נדבת ציבור[1]. קרבנות יחיד הבאות ברוב עם: במקרים מסוימים בדברי חז"ל מתברר, כי גם קרבנות יחיד, כמו קרבן פסח וקרבן חגיגה, אף הם נקראים קרבן ציבור, זאת, בדרך השאלה, משום שהן מובאות בהתכנסות כללית של הציבור כלומר "בכינופיא"[2].

דיני קרבנות הציבור

הלכות שונות נאמרו בקרבנות הציבור, בניגוד לקרבנות היחיד:

• אין אפשרות להמיר קרבנות ציבור, ובמקרה שמישהו ממיר - התמורה אינה חלה[3].

• קרבנות ציבור קרבים מן הזכרים בלבד[4].

• בקרבנות הציבור אין חיוב ממוני על אחריות הקרבנות ולא על הנסכים המוקרבים עמו, אלא רק לאחר שקרב הקרבן ישנו חיוב על הציבור להביא את נסכיה[5].

• קרבנות הציבור שקבוע להם זמן דוחים את השבת ואת הטומאה[6].

קרבנות ציבור ברגלים - בציור נראים קרבנות המובאים יחד עם קרבן מוסף במקדש. קרבנות אלו מובאים בראש חודש, בפסח ובשבועות.

הערות שוליים

  1. ערכין יא, ב וברש"י שם ד"ה עולת נדבת ציבור.
  2. יומא נא, א.
  3. משנה תמורה יד, א; רמב"ם הלכות תמורה א, א.
  4. משנה שם; רמב"ם מעשה הקרבנות א, טו.
  5. משנה שם; רמב"ם שם א, ז.
  6. משנה שם; רמב"ם ביאת המקדש ד, י.