אמה טרקסין
כותל ופרוכת בעובי אמה, המשמשים כמחיצה המבדילה בין הקודש לבין קדש הקדשים[1]. בין הקודש שבהיכל לקודש הקדשים, מבדילה פרוכת, כמובא במעשה המשכן: 'ונתת את הפרוכת תחת הקרסים… והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש לקודש הקדשים'[2]. לפיכך, הקימו במקדש כותל אבן בעובי אמה ובו פתח ועליו פרוכת. כותל זה נקרא: 'אמה טרקסין'. כותל זה עבר שינוי בעת הקמת הבית השני ובמקום כותל אבן פרסו שתי פרוכות, ורווח אמה ביניהן.
השם ומובנו
המחיצה במקדש נקראה בימי בית שני - 'אמה טרקסין', שכן רוחב המחיצה אמה, ובאשר למלה 'טרקסין', זו מורכבת משתי מילים ביוונית, טרק – סין, וענינה בעברית: פנים וחוץ, כלומר, קיר זה משמש לפנים ולחוץ, הוא כותל הסוגר את קדש הקדשים שבפנים, ומשמש כותל כלפי ההיכל שבחוץ[3]. יש מפרשים 'טרקסין' – כמין ראשי תיבות: טרק - סיני, כלומר מחיצה הנועלת ו'טורקת' את לוחות הברית שניתנו בסיני[4]. מדברי חז"ל נתיב הכהן הגדול ביום הכיפורים בין הפרוכות '[הפרוכת] החיצונה היתה פרופה [ראשה כפול לצד החוץ, ונאחזת בקרס של זהב להיות פתוחה ועומדת - רש"י] מן הדרום. ופנימית - מן הצפון. מהלך [הכהן הגדול ביום הכפורים] ביניהן עד שמגיע לצפון. הגיע לצפון - הופך פניו לדרום, מהלך לשמאלו עם הפרוכת עד שהוא מגיע לארון. הגיע לארון, נותן את המחתה בין שני הבדים. צבר את הקטרת על גבי גחלים, ונתמלא כל הבית כולו עשן. יצא ובא לו בדרך בית כניסתו'. (יומא נב, ב)
השינוי ב'אמה טרקסין' בימי בית שני
במשכן לא היתה אלא פרוכת אחת, החוצצת בין הקודש לקודש הקדשים. לעומת זאת, כשבנו את הבית הראשון בימי שלמה, בנו כותל המבדיל בין הקודש לבין קדש הקדשים בעובי אמה הנקרא 'דביר'[5]. בכותל זה נקבע פתח וממנו נכנסו מן הקודש לקדש הקדשים. על הפתח היתה פרוסה פרוכת אחת כבמשכן[6]. דלתות זהב נקבעו בפתח[7], אלא שנשארו פתוחות בגלל בדי הארון שהתמשכו והגיעו עד הפרוכת, ואלו הבליטו את הפרוכת מעט החוצה[8].
כשבאו לבנות את הבית השני עלה הספק אצל בוני הבית: האם עובי הכותל נכלל במידת רוחבו של קדש הקדשים שהוא עשרים אמה, או שנכלל במידת הקודש שהוא ארבעים אמה, וחששו חכמים, שמא יכנסו הכהנים בעבודתם לתחום קדש הקדשים[9]. לפיכך, עשו את קדש הקדשים ברוחב עשרים אמה שלימות, כמו כן, עשו את הקודש שבהיכל ארבעים אמה שלימות, ומספק הוסיפו אמה יתירה למידת האורך של הבנין. כן עשו במקום הכותל שתי פרוכות בגובה ארבעים אמה, אחת מצד קדש הקדשים, ואחת מצד הקודש, וביניהן אמה, זאת, בהתאם לעובי הכותל שהיה בימי בית ראשון, כדי 'לקלוט' את קדושת הכותל[10]. יש שנתנו פירושים אחרים לספק שנפל בימי בית שני, כמו כן הציעו פתרונות אחרים לבעיה[11]. בימי בית ראשון היה ההיכל גבוה שלשים אמה, לפיכך היה הכותל עשוי אבן, ואילו בימי בית שני הגביהו את ההיכל בעשר אמות והיה ההיכל ארבעים אמה, וחששו שכותל ברוחב אמה לא יעמוד אם יעשוהו בגובה ארבעים. לפיכך, עשו את המחיצה משתי פרוכות, שכך מקובל בידם: או שהמחיצה תהא עשויה כולה אבן או שתהא כולה פרוכת[12]. יש דעה בגמרא, שבימי בית שני היתה פרוכת אחת כבמשכן[13], אולם להלכה נפסק ששתי פרוכות היו[14]. אמה טרקסין בימי בית שני כותל בעובי אמה, מפריד בין הקודש לקדש הקדשים. בימי בית שני פרסו במקום כותל זה, שתי פרוכות בין שתי פרוכות אלו עשה הכהן הגדול את דרכו לקדש הקדשים.
הערות שוליים
- ↑ מידות ד, ז. רמב"ם בית הבחירה ד, ב.
- ↑ שמות כו, לג.
- ↑ ירושלמי יומא ה, א. תוספות בבא בתרא ג, א. ד"ה 'טרקסין' בפירוש השני, וראה הערוך, ערך טרקסין.
- ↑ ערוך ערך טרקסין. תוספות יומא נא, ב. ד"ה 'טרקסין'.
- ↑ ראה מלכים-א ו, יט, כ. וברש"י שם.
- ↑ פירוש המשנה לרמב"ם מדות ד, ז.
- ↑ דברי הימים - ב ד, כב.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פרק ז.
- ↑ יומא נא, ב. ותוספות ישנים ד"ה 'מספיקא'. רמב"ם בית הבחירה ד, ב.
- ↑ רמב"ם פירוש המשנה למדות ד, ז. רמב"ם הלכות בית הבחירה ד, ב. רש"י יומא נא, ב.
- ↑ ראה יומא נא, ב, ברש"י ובתוספות.
- ↑ בבא בתרא שם. ועיין ברש"י שם ד"ה 'בבניין', והגירסאות השונות באשר לגובה הבנין.
- ↑ רבי יוסי במשנה יומא נא, ב.
- ↑ ראה רמב"ם שם.