אבא שאול

אבא שאול היה תנא שחי בזמן שבית המקדש השני היה קיים, ראה את חורבנו, והמשיך לחיות ולפעול בתקופה שלאחר החורבן, בימי רבי עקיבא. אבא שאול הרבה למסור עדויות ומסורות בענייני המקדש, מבנהו ועבודתו, לצד דברי הלכה ואגדה בעניינים נוספים.

עדויותיו ומסורותיו בענייני המקדש

פרה אדומה

אבא שאול אומר, שהכהנים הגדולים היו עושים את כבש הפרה האדומה משל עצמם. הכבש הוא המבנה שנועד להוצאת הפרה האדומה מהר הבית אל הר המשחה, כפי שמבאר הרמב"ם בפירוש המשנה שם.

שמן למנורה

לדעת אבא שאול, רגב שבעבר הירדן היתה השנייה במעלה לאחר תקוע לענין איכות השמן.

שולחן לחם הפנים

באשר ללחם הפנים, אבא שאול אומר ששני בזיכי הלבונה היו נתונים בתוך שני הטפחים שבין שתי מערכות לחם הפנים.

לשכות

לשכת בית שמניה

באשר ללשכה המערבית־דרומית שבעזרת נשים, אבא שאול אומר שבה היו נותנים יין ושמן, והיא היתה נקראת "לשכת בית שמניה".

לשכת העץ

אבא שאול אומר שלשכת העץ היתה לשכת כהן גדול, והיתה מאחורי לשכת הגזית ולשכת הגולה, וגג שלשתן שוה.

עליית בית קדשי הקדשים

אבא שאול אומר שקדושת עליית בית קדשי הקדשים חמורה מקדושת בית קדשי הקדשים, שכן לקודש הקדשים נכנס הכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים, ואילו לעלייה לא היו נכנסים אלא לעיתים רחוקות, כדי לדעת מה היא צריכה. חכמים דחו את הראיה ואמרו: "אין זו מעלה".

מצוות ערבה

אבא שאול דורש מן הכתוב "ערבי נחל" שיש שתי ערבות: אחת ללולב ואחת למקדש, ולדעתו מצוות הערבה במקדש היא מן התורה. לדעת חכמים מצוות ערבה במקדש היא הלכה למשה מסיני.

ירושלים וקדושתה

שתי בצעין

אבא שאול אומר ששתי בצעין היו בירושלים, אחת למעלה ואחת למטה. התחתונה נתקדשה בקדושה גמורה, ואילו העליונה לא נתקדשה כשעלו מן הגולה, שלא במלך ושלא באורים ובתומים. לפיכך היו הבדלים בדיני אכילת קדשים קלים ומעשר שני בשני המקומות.

המונח "בצעין" נשמר בלשונו המקורית. רש"י מבאר את המונח בלשון לעז "מרישק"א", ואת "הר המשחה" הוא מפרש כהר הזיתים; עוד הוא מפרש "תחתונה ועליונה" שהן בשיפוע ההר, אחת למעלה בגובהו ואחת בשפולו.

שתי הלחם

לדעת אבא שאול, בעצרת שחל בה יום טוב בשבת, שתי הלחם קודמות בחלוקה ללחם הפנים, מפני ששתי הלחם חביבות.

סדר עבודת התמיד

בסדר עבודת התמיד נחלקו אבא שאול וחכמים.

לדעת אבא שאול, הטבת חמשה נרות קודמת לזריקת דם התמיד, זריקת הדם קודמת להטבת שני הנרות האחרונים, ולאחר סיום הטבת הנרות היו מקטירים את הקטורת.

לדעת חכמים, תחילה זורקים את דם התמיד, לאחר מכן מטיבים חמשה נרות, אחר כך מקטירים את הקטורת, ולבסוף מטיבים את שני הנרות האחרונים.

להלכה נפסק כדעת חכמים.

סכין טורפת

אבא שאול אומר שסכין מטרפת היתה במקדש, ונמנו עליה הכהנים וגנזוה. הסכין היתה רכה, והיתה עלולה להיפגם בפגימות דקות ולהטריף את הקדשים.

קציר העומר

באשר לקציר העומר שחל בשבת נחלקו אבא שאול וחכמים: לדעת אבא שאול היו קוצרים באדם אחד, במגל אחד ובקופה אחת, ואילו חכמים סוברים שהיו קוצרים בשלושה אנשים, בשלושה מגלים ובשלוש קופות.

בהלכה

ייבום

אבא שאול סובר שהכונס את יבמתו לשם נוי, לשם אישות או לשם דבר אחר, ולא לשם מצוות ייבום, "כאילו פוגע בערוה", ו"קרוב בעיני להיות הולד ממזר". חכמים חולקים עליו וסוברים שהמצווה מתקיימת גם כאשר כוונת הייבום אינה לשם מצווה. סוגיית הגמרא דנה בהשלכות המעשיות של מחלוקת זו.

טומאה וקדשים

טבול יום

בדיני טומאה וקדשים, אבא שאול אומר שטבול יום דינו כראשון לטומאה לענין קודש.

טבילת כלים

בעניין טבילת כלי בתוך כלי, אבא שאול אומר שאף בתרומה אין מטבילים כלי בתוך כלי אלא בסל או בגרגותני בלבד. בירושלמי נאמר על דבריו: "הלכה כאבא שאול, ותני כן: הלכה כדבריו".

משנת אבא שאול

בכמה מקומות נשתמרו במשנה ובתוספתא מסורות על נוסח או נוסחאות ששנה אבא שאול. כך, למשל, בתוספתא יומא נשתמר הנוסח שלפיו אבא שאול "היה קורא" ללשכה המערבית־דרומית "לשכת בית שמניא".

באגדה

הידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא

בדרשתו על הכתוב "זה אלי ואנוהו" אמר אבא שאול: "הוי דומה לו" — כשם שהוא חנון ורחום, כך על האדם להיות חנון ורחום.

כוונת התפילה

אבא שאול מביא ראיה מן הכתוב "תכין לבם תקשיב אזנך" לכך שהמתפלל צריך לכוון את לבו לשמים.

מחלוקת בתי דינים

אבא שאול אומר: "מחלוקת בתי דינין — חורבן העולם".

המעשה קודם לתלמוד

אבא שאול אומר: "המעשה קודם לתלמוד".

קבורת המתים

אבא שאול העיד על עצמו שהיה עוסק בקבורת מתים, וסיפר על מקרים שבהם נתקל בעצמות גדולות במיוחד. בין השאר סיפר שפעם רץ אחר צבי ונכנס בקולית של מת, ורץ אחריו שלש פרסאות, ולא הגיע לצבי והקולית לא כלתה; כשחזר לאחור אמרו לו שהיתה זו של עוג מלך הבשן. במקרה אחר נפתחה מערה תחתיו והוא עמד בגלגל עינו של מת עד חוטמו; לאחר מכן אמרו לו שעין זו היתה עינו של אבשלום.

אבא שאול היה "ארוך בדורו", ורבי טרפון היה מגיע עד כתפו.

האם אבא שאול היה כהן?

יש שכתבו שאבא שאול היה כהן, על סמך היכרותו הקרובה עם המקדש ועם סדרי עבודתו. מנגד, בספר הישר כתב רבינו תם שאבא שאול היה זר, והוכיח זאת מכך שהיה קובר מתים כפי שמתואר במסכת נדה. אין הכרע בדבר זה מן המקורות שהובאו כאן, ולכן אין לקבוע שאבא שאול היה כהן או שלא היה כהן כעובדה מוחלטת.

אבא שאול גבל של בית רבי

בתלמוד נזכר "אבא שאול גבל של בית רבי"; נחלקו המפרשים האם הכוונה היא שאבא שאול היה גבל בבית רבי, או שהכוונה לאדם אחר בשם "אבא שאול גבל של בית רבי".