אבן משכית

מתוך ויקימקדש

אבן משכית היא אבן מיוחדת להשתחוות עליה לפני ה'.

נאמר בתורה: 'ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה'[1]. יסוד האיסור להשתחוות על אבן משכית בארץ ישראל - מחוץ למקדש, נובע מן החיוב להשתחוות בתוך המקדש[2], וזהו שאמרו חכמים: 'בארצכם אין אתם משתחווים על האבנים, אבל משתחווים אתם על האבנים במקדש[3].

ביאור המושג

המושג 'אבן משכית' נידון בפרשנים: יש אומרים, שהיא אבן מיוחדת להשתחוויה[4], מצוירת ציורים נאים להסתכל בהם[5]. יש אומרים שהיא אבן מסותתת ומצוירת במלאכה מחוכמת - בגילוף[6]. יש אומרים שהיא אבן המשמשת לריצוף ולכסוי הקרקע[7].

טעם האיסור

מצאנו מספר טעמים לאיסור זה: יש אומרים שזה כמעשה עבודה זרה, שכן דרך עובדי כוכבים להניח אבן לפני עבודה זרה, כדי להשתחוות עליה[8]. יש אומרים שנראה כמשתחווה לאבן עצמה[9].

גדרי האיסור

האיסור שנאמר על השתחוויה האסורה מחוץ למקדש בתורה, הוא כשמתקיימים שני תנאים:

א. השתחוויה בפישוט ידיים ורגליים.

ב. השתחוויה על אבן משכית[10].

ההשתחוויה במקדש ומחוצה לו

אבן משכית להשתחוויה במקדש
במקדש נקבעו מקומות מיוחדים להשתחוויה, כגון, ליד שלש עשרה הפרצות שבסורג (בתמונה מימין נראים אנשים בכניסה לאחת הפרצות). שנים מעולי הרגל נראים כשהם משתחווים על אבן משכית ופניהם לכיוון קדש הקדשים.

ההשתחוויה במקדש

באשר להשתחוויה במקדש ובהר הבית, הרי זה מצוה המתקיימת על אבן משכית, וחז"ל תיקנו שלש עשרה השתחוויות בהר הבית[11]. וכתבו הפרשנים שמצווה מיוחדת היא לבוא למקדש ולהשתחוות על אבן משכית מדי שבת בשבתו[12].

ההשתחוויה מחוץ למקדש

לכתחילה אין מניעה מלהשתחוות על מרצפות שאינן מאבן, ובוודאי שאם שוטחים עשבים או בד וכד', אזי ניתן להשתחוות בפישוט ידיים ורגלים. עם זאת, יש מחמירים להשתחוות תוך נטייה על הצד, והנושא נדון בפוסקים[13].

הערות שוליים

  1. ויקרא כו, א. ובמדבר לג, נג. נאמר 'ואבדתם את משכיותם'.
  2. ספר המצות ל"ת יב.
  3. ספרא ויקרא שם.
  4. אונקלוס ויקרא כו, א.
  5. תרגום יונתן בן עוזיאל עה"ת שם רס"ג שם, אבן עזרא שם, רשב"ם שם ולפי"ז שורש משכית ש,כ,ה כלומר ראיה.
  6. רמב"ם הלכות ע"ז ו, ו. וזה לשונו: 'שהיא אבן מפוצלת' כלומר מסותתת. ועיין בכסף משנה הלכות בית הבחירה א, ח. 'שמגוררת במגירה'.
  7. רש"י עה"ת, ולפי"ז משכית שורש ש,כ,ה שהוא כיסוי. ספר המצות לא תעשה יב.
  8. רמב"ם הלכות ע"ז ו, ו. וראה רש"י בבלי מגילה כב, ב. ד"ה: 'לא אסרה תורה' ובמנחת חינוך מצוה שמט, וכן כס"מ הלכות עבודה זרה ו, ז.
  9. חינוך מצווה שמט.
  10. רמב"ם הלכות ע"ז פ"ו ה"ח, תוס' מגילה כב: ד"ה ואב"א, רמ"א או"ח קלא סעיף ח, ועיין במגילה שם שללישנא בתרא מותרת השתחוואה בלא אבן משכית.
  11. ראה משכת מידות ב, ג. ובפירוש המשנה לרמב"ם שם.
  12. אבן עזרא ויקרא כו, א.
  13. ירושלמי ע"ז פ"ד ה"א, משנ"ב או"ח קלא ס"ק מ.