אלעזר בן חרסום
אלעזר בן חרסום: מן הכהנים הגדולים בימי בית שני.
אישיותו ומידותיו התרומיות
נמנה על הדורות הראשונים של ימי הבית השני, ולפי מסורת אחת חי בדורו של אנטיגנוס איש סוכו[1]. אמנם לא נקרא 'רבי' אך אין זה מעיד על ידיעותיו בתורה, כי בראשית תקופת הבית השני חכמי ישראל כמו שמעיה ואבטליון, הלל ושמאי, לא היו נקראים בתואר 'רבי'[2]. רבי אלעזר זכה לעושר רב, עם זאת, לא היה מתעסק בעניני חולין, אלא יושב ושוקד באהלה של תורה, וכך מסופר עליו: 'היה נוטל נאד של קמח על כתפיו, והיה הולך מעיר לעיר [ומחכם לחכם] ללמוד תורה. פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא'[3] - שלא הכירוהו. את עשירותו ירש מאביו, 'שהניח לו אלף עיירות ביבשה, וכנגדן אלף ספינות בים, ומימיו לא הלך לראות אותם אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה'[4]. חז"ל הרימו את דמותו על נס, ולמדו מאישיותו לקח לדורות, וכלשון הגמרא: 'עשיר אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי, אומרים לו: כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר?!'[5].
במקדש
אלעזר בן חרסום שימש בכהונה גדולה אחת עשרה שנים[6]. מובא בתלמוד, שאמו רצתה להדר במצוה, ועשתה לו כתונת משתי רבוא מנה, והיתה עשויה מחוטים עדינים עד שהיה נראה כערום, לפיכך לא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה[7].
מן המדרש
מהרוגי מלכות
"'בלע ה' ולא חמל, את כל נאות יעקב הרס בעברתו...' [הרס] את כל נאותיו [החכמים שהם נוי ותפארת ליעקב] – כגון: ר' ישמעאל ורבן גמליאל ור' ישבב ור' יהודה בן בבא ור' חוצפית המתורגמן ורבי יהודה הנחתום ור' חנניה בן תרדיון ור' עקיבא ובן עזאי ור' טרפון'." יש שמוציאים מן הרשימה את רבי טרפון ומונים במקומו את רבי אלעזר בן חרסום'[8]. כהן גדול דורש בפני יקירי ירושלים במקדש רבי אלעזר בן חרסום שהיה כהן גדול ותלמיד חכם, נמנה על הכהנים אשר בליל יום הכיפורים היו דורשים במקדש בעניני היום בפני חכמי ירושלים.