אמת המים
אמת המים: תעלת מים ששימשה כמקור מים לצרכי המקדש השונים[1].
אמות מים שבמקדש נחלקו לשלש: האחד, להבאת מי מעיינות ממרחקים לתחומי הר הבית. השני, להבאת המים למקומות שונים בעזרה לצרכי העבודה במקדש. השלישי, לניקוז המים והדם והוצאתם לנחל קדרון.
אמות המים מחוץ למקדש
אחד ממקורות המים המרכזיים לירושלים ולמקדש היה מעיין 'עין עיטם'*, אשר ממנו הסתעפו אמות מים לירושלים, לצרכי העיר והעבודה במקדש[2]. יש אומרים ש'עין עיטם' הוא המעיין הנזכר במקרא בשם 'מי נפתוח'[3].
אמת המים שבעזרה
משהגיעו המים לעזרה, התפצלו בתעלות לצרכים שונים. מתואר בדברי חז"ל, שבימי בית-ראשון* היתה אמת מים עילית, שהביאה מים למאגר המים שבים הנחושת - ה'ים של-שלמה'*, כך הכשירה את ה'ים' כמי מקווה הכשרים לטבילה[4]. המים זרמו דרך ה'ים', ירדו אל השוורים העשויים נחושת הנושאים על גבם את ה'ים', והמשיכו את דרכם הלאה דרך הנקבים שברגלי השוורים אל אמות המים והמקואות שבהר הבית[5]. ידוע על אמת מים עילית נוספת במקדש בימי בית שני*, בה זרמו המים מעל חומת העזרה והלשכות שתחתיה. אמה זו הביאה מים למקוה של כהן גדול הבנוי בסמוך ללשכת בית אבטינס*, שהיה מעל שער המים*[6]. לפי המתואר בגמרא, היתה אמת מים נקיים עוברת בקרקעית העזרה, וכשרצו לנקות את הרצפה משיירי הדם לאחר הקרבת הפסח, או במהלך ימות השנה, סתמו פתח בקרקע העזרה והזרימו את המים פנימה, והמים הציפו ושטפו את הרצפה עד שנעשית 'נקיה כחלב'[7]. לאחר שהכהנים ניקו את רצפת העזרה, פתחו את הסתימה והמים זרמו באמות מים מיוחדות לנחל קידרון[8].
אמת המים היוצאת לנחל קדרון
חלק מאמות המים בעזרה נועדו להוצאת עודפי מים החוצה, כגון מי שופכין, מי גשמים וכד'. כך גם באשר לשיירי הדם הנשפך ליסוד הדרומי של המזבח, אף הם זרמו באמה מיוחדת המנקזת את מי השופכין, וכך יצאו לנחל קדרון. הגזברים* היו מוכרים את המים לגננים לזבל את גינותיהם, שכן הם נהנים מן הקדשים[9]. מערכת אמות המים שהביאו מים לירושלים ולמקדש, איפשרו קיום עליה המונית לרגל, ללא חשש מצמא, לפיכך מימון אחזקת מערכת מים זו בא מתרומת שיירי-הלשכה*[10].
מן המדרש
אמת המים בעת המצור על ירושלים
'דבק לשון יונק אל חיכו בצמא: אמר רבי אבא בר כהנא: אמת המים שהיתה באה מן החנויות [למקדש] עמדו המציקים [בעת המצור על ירושלים] החריבוה ושפכוה. והיה אדם מוליך את בנו לאמה ולא מצא מים, והיה מדבק לשונו לחיכו בצמא'[11].
הערות שוליים
- ↑ מידות ג, ב. תפארת ישראל יכין אות כה. רשב"ם פסחים קט, ב. ד"ה 'היכי מצי מבטיל ליה'. יש שרצו ללמוד מדבריו שאמת המים רוחבה אמה, אולם מצינו אמות מים קדומות בירושלים הרחבות שתים ושלש אמות.
- ↑ יומא לא, א. איכה רבתי פרשה ד ד"ה 'דבק לשון'.
- ↑ יהושע טו, ט. ורד"ק שם, וראה יומא לא, א. וברש"י שם ד"ה 'עין עיטם'.
- ↑ ירושלמי יומא ג, ח. רמב"ם ביאת מקדש ה, טו.
- ↑ שם.
- ↑ יומא לא, א. שם אומר אביי שאמת מים זו היתה גבוהה כעשרים ושלש אמה, ראה רש"י שם ד"ה 'עין עיטם'. ומסתבר שמשם זרמו המים גם ללשכה שעל גג בית-הפרווה*, שכן מקוה זה היה בסמוך.
- ↑ ראה תוספות רי"ד עירובין קד, א. בשם התוספתא.
- ↑ פסחים סד, א. תפארת ישראל מידות ג, ב. יכין אות כה.
- ↑ משנה יומא נח, ב. הרמב"ם בהלכות מעילה ב, יא. כתב, שיש בכך משום מעילה, וכתב הראב"ד, שאין זו מעילה מן התורה אלא מדרבנן.
- ↑ שקלים ד, ב.
- ↑ מדרש איכה רבתי ד, ז.