לא תעשון כן
לא תעשון כן הינו כינוי לאיסור נתיצת אבנים מן המזבח או מן העזרות.
מצינו בתורה ציווי לשבר את המזבחות והמצבות שנבנו לשם עבודה זרה. שם מוסיפה התורה אזהרה: "לא תעשון כן לה' אלוהיכם"[1]; ולומדים מכך חז"ל, שיש איסור לנתץ אבן מהמזבח או מן העזרות[2].
אופן האיסור
במדרש חז"ל נאמר: "מניין לנותץ אבן אחת מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרות שהוא בלא תעשה? - תלמוד לומר: 'ונתצתם את מזבחותם... לא תעשון כן לה' אלהיכם'"[3]. ומבואר בראשונים, שהנותץ אבן מן ההיכל ומ'בין האולם ולמזבח', הרי זה לאו שיש בו מלקות[4]. האיסור נאמר דווקא כאשר מנתצים את האבן בדרך השחתה[5], אבל אם הניתוץ הוא על מנת לתקן, מותר[6]. וכתבו האחרונים, שכל נתיצה המשאירה רושם באבן, אפילו ניתז שביב מאבן אחת מאבני המקדש יש בכך איסור לאו[7].
מעולם ההלכה
אבנים ששרדו מבית המקדש – האם מותר להשתמש בהן לצורכי חולין?
נידונה בדורנו השאלה - אבנים ששרדו מבית המקדש – האם מותר להשתמש בהן לצורכי חולין? שאלה זו נוגעת למעשה לעניין אבני המקדש שנמצאו בחפירות הנעשות סביב הר הבית בכותל הדרומי והמערבי,ורלוונטית הן לגבי שימוש בהן לצרכי חולין, והן לגבי הצגת האבנים במוזיאון?
שאלה כעין זו עמדה בפני החשמונאים כשנכנסו לחצרות הקודש, ומצאו שהיוונים חיללו את המזבח. ומובא במסכת עבודה זרה נב, ב; ש"גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששיקצו אנשי יוון", ודרשו חכמים על המזבח את הפסוק ביחזקאל ז: "ובאו בה פריצים וחיללוה", ובכך יצאו אבני המזבח לחולין. לאור האמור יכלו החשמונאים להשתמש באבנים אלו לצרכי חולין, עם זאת, גנזו את האבנים בלשכה מיוחדת - 'לשכת החותמות' (מידות א, ו) שכן, מאחר שנעשה שימוש באבנים אלה לגבוה - אין זו דרך ארץ להשתמש בהן לחולין.
עוד כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ו, ז): "השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה, שנאמר: 'ואשריהם תשרפון באש' וכתיב: 'לא תעשון כן לה' אלהיכם'", ומאחר שאבני המקדש הן הקדש, ממילא, המשחית אותן, או משתמש בהן לצרכי חולין - שולח יד בהקדש. לאור האמור, המשתמש באבני המקדש ששרדו לפאר בהם היכלות ומוזיאונים – דבר המתקיים למרבה הצער במקומות שונים בארץ - יש בכך חילול הקודש, ואף עבירה על - 'לא תעשון כן לה' אלהיכם'". והנכון הוא, לכנס את האבנים ולשמר אותן במקום מיוחד, כדי לקבוע אותן מחדש בבית המקדש השלישי שיבנו ישראל במהרה בימינו.
הערות שוליים
- ↑ דברים יב, ד.
- ↑ ספרי ראה (פסקה סא); תוספתא מכות ה, ח.
- ↑ ספרי דברים יב, ד.
- ↑ רמב"ם בית הבחירה א, יז.
- ↑ רמב"ם יסודי התורה ו, ז; בית הבחירה א, יז.
- ↑ יראים סימן שסו; כסף משנה בית הבחירה שם (ובשו"ת תשב"ץ חלק א סימן ב מוכיח כן מבבא בתרא ד, א).
- ↑ אור החיים דברים שם. וראה ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה לה, שדייק וכתב שמי "שיהרוס שום דבר" במקדש לוקה.