אם ראית משהו שכדאי לתקן/לשפר באתר, מוזמן לכתוב לנו פה

עבודת לילה

מתוך ויקימקדש
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבודת לילה משמעותה עבודה מעבודות המקדש שכשרות גם בלילה.

נאמר בתורה בעניין הקרבנות: "זאת התורה לעולה, למנחה, ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים. אשר ציוה ה'... ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם"[1], ולמדו חז"ל מפסוק זה, כי עבודת המקדש נעשית דווקא בשעות היום ולא בשעות הלילה[2]. עם זאת, ישנן פעולות השייכות לעבודות היום, אשר ניתן לעשותן גם בשעות הלילה, והן מכונות בלשון חז"ל 'עבודת לילה'.

עבודות הכשרות גם בלילה

  • תרומת-הדשן נעשית בדרך כלל כאשר עדיין לילה, משום שהיא מהווה התחלה לעבודת היום[5].
  • הלכה היא, שנסכים הבאים עם הזבח, מוקרבים דווקא ביום. עם זאת, נסכים הבאים בפני עצמם מקדישים אותם לכתחילה בלילה ומקריבים אותם בלילה עד עלות השחר[6].
  • ניסוך המים יכול להיעשות בלילה[7], וכתבו הראשונים: "אם הקדים ניסוך המים לזבח [וניסך את המים קודם לקרבן תמיד של שחר] אפילו ניסכן בלילה – יצא"[8].

הקטר אימורים בלילה בציור נראה כהן המקטיר אימורים של קרבן שהוקרב ביום, שכן, הקרבן מובא ביום ואילו האימורים מוקרבים גם בלילה.

פעולות הנעשות דווקא בלילה

קציר העומר נעשה לכתחילה בלילה[10], משום שהבאת העומר צריכה להיות ביום, ככתוב: "מיום הביאכם את עומר התנופה"[11], והקצירה צריכה להיעשות לפני ההבאה, והיינו בלילה[12].

ונחלקו ראשונים אם העומר שנקצר ביום כשר: לדעת ראשונים רבים קצירה בלילה מעכבת - ואם נקצר ביום - פסול[13]. אך להלכה כתב הרמב"ם: "מצותו [לכתחילה] להקצר בלילה בליל ששה עשר, בין בחול בין בשבת. וכל הלילה כשר לקצירת העומר, ואם קצרוהו ביום – כשר"[14].

יש אומרים ששמירת המקדש היתה מתקיימת בשעות הלילה בלבד[15], אולם רבים מן הראשונים סוברים שהיא מתקיימת אף בשעות היום[16].

לבישת בגדי כהונה בלילה

יש הסוברים, שמאחר שהלילה אינו נחשב לזמן עבודה, אין לכהנים בכללם ללבוש בגדי כהונה בלילה אלא לצורך עבודה הנעשית בלילה[17]. ויש המתירים ללבוש אף בלילה עד זמן שינה[18]. ובאשר לכהנים העוסקים בהקטר חלבים בלילה, אלו לובשים את בגדיהם לעבודה זו גם בלילה, ככל שאר העבודות הצריכות בגדי כהונה.

הערות שוליים

  1. ויקרא פרק ז, לז.
  2. זבחים צח, א; רמב"ם מעשה הקרבנות ד, א.
  3. משנה במגילה כ, ב; רמב"ם שם ד, ב. וראה בערך הקטרה מחלוקת הראשונים אם גזרו בזה עד חצות או לא.
  4. יומא כב, א.
  5. יומא שם; וראה רמב"ם תמידין ומוספין ב, יא, שבדרך כלל היו עושים זאת בעלות השחר ורק ברגלים וביום הכיפורים היו מקדימים.
  6. תמורה יד, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות ד, ה.
  7. תענית ב, ב וכפי שמבארים שם המפרש ותוספות ד"ה איבעיא.
  8. כך נראה מלשון הרמב"ם תמידין ומוספין י, ז וראה במשנה למלך (וראה בערך ניסוך המים שיש מי שפוסל את הניסוך בלילה).
  9. ירושלמי יומא ו, ו; רמב"ם מעשה הקרבנות ז, ה.
  10. משנה מגילה כ, ב; רמב"ם תמידין ומוספין ז, ו - ז.
  11. ויקרא כג, טו.
  12. על פי מנחות סו, א ורש"י שם ד"ה קצירה.
  13. הרא"ש פסחים י, מא; מרדכי מגילה רמז תתז; ר"ן על הרי"ף פסחים כח, א; ומגילה ז, א; רבינו תם בספר הישר (סימן תי) ובתוספות מנחות סו, א; ד"ה זכר; סמ"ג עשין קצט; ראבי"ה חלק ב סימן תקכו; אור זרוע סימן שכט; רוקח סימן רצד.
  14. רמב"ם תמידין ומוספין ז, ו.
  15. רמב"ם בית הבחירה ח, ב; ונראה לכאורה מדבריו שרק בשעות הלילה היתה מתקיימת השמירה.
  16. מפרש לתמיד כה, ב ד"ה היו, וראה בהרחבה בספר 'שמירת המקדש' פרק ד.
  17. תוספות מנחות מא, א. דיבור ראשון.
  18. דרך אמונה, כלאים י, לב, בשם הראב"ד 'כתוב שם' ביצה ז, א.