קרסים

קרסים: ווים המשמשים לחיבור יריעות המשכן.

נאמר בתורה: "ועשית חמישים קרסי זהב, והבאת את היריעות אשה אל אחותה בקרסים, והיה המשכן אחד".

עוד נאמר: "ועשית יריעות עיזים לאהל... ועשית קרסי נחושת חמישים, והבאת את הקרסים בלולאות, וחיברת את האהל והיה אחד". נמצא, שיריעות המשכן השונות, הפרושות על אהל מועד חוברו אחת אל אחת באמצעות קרסי זהב,

וכן באמצעות קרסי נחושת.

צורת הקרסים ותפקידם

קרס המחבר שתי יריעות
בציור נראה קרס זהב המחבר את שתי היריעות בגג המשכן. מצידו האחד אחוז הקרס בלולאה מימין ובצידו השני בלולאה משמאל.

היריעות הראשונות המכסות את אהל מועד הינן יריעות העשויות 'מעשה חושב'. בתורה נזכרות עשר יריעות כאלו, כשכל חמש יריעות מהן מחוברות ל'מחברת' אחת בתפירה,

ובכך נוצרה יריעה אחת ו'מחברת' אחת. מעתה, שהיו שתי מחברות כאלה, אמרה תורה לחבר את שתיהן בתקרת המשכן בעזרת חמשים קרסים. קרס הזהב או הנחושת צורתו כחכת דייגים וכברזל מעוקל.

כאמור לעיל, לכל יריעה מחוברות לולאות לאורך היריעה, וכל קרס חיבר לולאה מיריעה אחת ללולאה הנגדית שבמחברת השניה. יש מן המפרשים שכתב, שהלולאות במחברת האחת היו על שפת המחברת,

ואילו הלולאות במחברת השנייה היו מכונסות פנימה מעט, וזאת, כדי שיראו בחלל המשכן את קרסי הזהב. לעומת קרסי הזהב שנראו בחלל המשכן, קרסי הנחושת שחיברו את יריעות העיזים שמעליהן, אלו לא נראו בחלל המשכן,

שכן יריעה זו כיסתה את שכבת היריעות שנעשו 'מעשה חושב', ושכבת היריעות העליונה לא נראתה בחלל המשכן כלל.

קרסים – פירושים אחרים

יש מן הראשונים, שתיאר את הקרסים ככפתורים - "כעין כפתורים שהוכנסו בלולאות וחיברו את היריעות".

כלומר, צורת הקרס אינה כחכת דייגים, אלא כצורת כפתור. פירוש אחר שהובא בספר 'מעשה חושב' מתאר את צורת הקרסים, שהם בצורת האות 'ח': "עושה חמישים קרסי זהב שלכל אחד מהם שתי רגלים כפופים שאחד נתון בלול

שבמחברת האחת, והשני בלול שכנגדו במחברת השנית". על כל פנים הקרסים עשויים באופן שהם מושחלים ללולאות שעל היריעות ומחברים ביניהן עד שיהיו כעין יריעה אחת.

מן המדרש

המשכן עשוי במתכונת הבריאה – הקרסים ככוכבים בשמים

חכמינו ז"ל מביאים השוואה בין מעשה בראשית למעשה המשכן: "'בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ'...

וכאן [במשכן] - נטיית היריעות לאהל על המשכן... במעשה בראשית – 'תדשא הארץ דשא', וכאן – 'קח לך סמים'. במעשה בראשית – 'יהי מאורות ברקיע השמים', וכאן – 'שמן למאור' ו'מנורת המאור'.

תחת הכוכבים [שבשמים] - הקרסים בלולאות [המשכן] נראים ככוכבים ברקיע. במעשה בראשית - 'ועוף יעופף', וכאן – 'והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה'... במעשה בראשית – 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם',

וכאן – 'ותכל כל עבודת המשכן אהל מועד'" (פסיקתא זוטרתא שמות לח; ברייתא דמלאכת המשכן ב).

קרס כפוף כלפי פנים
יש מן המפרשים המסבירים, שהקרס נראה כמין אות 'כ', וחודי הקרס כפופים כלפי פנים.