בדי הארון

בדי הארון הם שני מוטות מעצי שיטים מצופים זהב המשמשים לנשיאת ארון הברית.

בדי הארון היו מונחים בארבע טבעות מצידי הארון לרוחבו, כלומר, בצד הקצר של הארון. חל איסור מן התורה להסיר את בדי הארון מן הטבעות, והמסיר אחד מהם לוקה.

צורתם

אמרו חכמים, שהבדים 'מתפרקים ואינם נשמטים', כלומר, אמצעיתו של הבד היה דק ואילו בשתי קצותיו עבה.

היו מכניסים קצה אחד בדוחק לטבעת מפני עוביים של הראשים, בכך היה המוט באמצעיתו חופשי לנוע ולהסתובב בטבעות, כך נשארו הבדים קבועים בטבעות.

יש מפרשים שהיו ארבעה בדים, שנים קבועים בארון, ושנים מתפרקים, אלו נקבעו בארבע טבעות מיוחדות לצורך המסעות.

קביעות הבדים בארון

ויאריכו הבדים
לפי מסורת חז"ל, נמתחו בדי הארון בימי בית ראשון מן הכותל המערבי של קדש הקדשים אל הפרוכת במזרח. בציור נראה כהן גדול הולך ביום הכיפורים בין הבדים לכיוון הארון.

נאמר בתורה: 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו', ומכאן למדו חכמים על האיסור שבהוצאתם.

בטעמו של דבר כתבו הראשונים, כדי שיהא הארון מוכן לנשיאה בעת הצורך, כגון, בעת מלחמה ולבל ינזק, לפיכך יהיו בדיו חזקים וקבועים לעולם.

בקודש הקדשים:

בזמן המסעות היו הבדים כהוויתם משני צידי הארון לצורך נשיאתו על כתפי הלויים במסעות שבמדבר. אמרו חכמים, כי מיום שהועבר הארון למקום הקבע במקדש האריכו בדיו מכותל קודש הקדשים עד הפרוכת, שנאמר: 'ויאריכו הבדים, ויראו ראשים הבדים מן הקודש על פני הדביר ולא יראו החוצה'. בכך ידע הכהן הגדול בעומדו בהיכל, להזות מדם הפר והשעיר כנגד הפרוכת בין שני בדי הארון הבולטים מתוך קודש הקודשים.

מן המדרש

הארון והשכינה חובקים את ישראל

"זה אחד מן המקומות שהחזיק המועט את המרובה (יהושע ג): 'ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה... זקפן בין שני בדי הארון... צמצמן בין שני בדי הארון. אמר להן יהושע: ממה שהחזיקו שני בדי הארון אתכם אתם יודעים ששכינתו של הקב"ה ביניכם." (בראשית רבה ה, ז.)