בילוש העזרה
בילוש העזרה משמעותו בדיקה כללית בעזרה בהשכמת הבוקר בטרם יחלו הכהנים בעבודתם[1].
מדי בוקר סמוך לעלות השחר, בטרם תתחיל עבודת תרומת הדשן, בא הממונה על הפייסות לשער בית המוקד, מקיש עליו ומעיר את כהני בית אב הלנים שם, שהתייצבו שם לעבודת היום.
הכהנים יוצאים לעזרה, דרך פשפש קטן הקבוע בדלת השער המבדיל בין בית המוקד לעזרה, ובו נכנסין לבלוש את העזרה. הכהנים נוטלים שתי אבוקות בידם ונחלקים לשתי קבוצות: קבוצה אחת סובבת ומקיפה את העזרה דרך המזרח, וקבוצה שניה מקיפה וסובבת דרך המערב. היו בודקים ומחפשים בעזרה עד שנפגשו שתי הקבוצות בלשכת עושי חביתין ומשם המשיכו לעבודת התמיד של שחר[2]. יש אומרים, שהבילוש נועד לוודא שהכל במקום וכלי השרת במקומם ומוכנים לעבודה[3]. ויש אומרים, שהבילוש נועד לחפש טומאה אפשרית ולבערה מן העזרה[4].
מן המחקר
עדות מתקופת הבית
'בשעה שנעשה חג המצות, מנהג היה לכהנים לפתוח את שערי המקדש מחצות הלילה, וכך כשפתחו אותה שעה לראשונה, נכנסו אנשים שומרונים בצנעא ופזרו עצמות בני אדם בלשכות, מטעם זה... הנהיגו הכהנים שמירה מעולה יותר במקדש'[5] [מכאן הצורך לבלוש את העזרה מידי בוקר].