בית המטבחיים
עם פתיחת שערי ההיכל עם שחר, החלה עבודת התמיד בבית המטבחיים. הכהן שוחט את קרבן התמיד בטבעת הקבועה ברצפת העזרה (בציור משמאל). בציור נראות עשרים וארבע טבעות בצפון המזבח. כן נראים הננסים להפשטת עור הבהמה (בציור משמאל) והשולחנות לידם לשטיפת אברי הקרבן. זאת, על פי שיטת הגר"א. ראה ערך 'שלחנות'.
בית המטבחיים זהו מקום שחיטת הקרבן, הפשטתו והכנתו להקרבה.
המושג 'בית המטבחיים' מתפרש כמושג כללי לתחום מוגדר בעזרה, בו נעשות ההכנות להקרבת הקרבן: שחיטה, הפשט, ניתוח, הדחה ועוד[1].
בית המטבחיים כולל בתוכו שלשה דברים עיקריים:
א. מקום הטבעות ושחיטת הקרבנות.
ב. מקום השלחנות להדחת חלקי הקרבן.
ג. מקום הננסים שם הפשיטו וניתחו את הקרבן.
מקומו של בית המטבחיים על חלקיו השונים בצפון המזבח.
הגדרתו
'בית המטבחיים' עניינו מקום בו שוחטים[2]. אזור השחיטה על חלקיו השונים מתואר במשנה[3], כן מונה המשנה את מספר האמות שתופס בית המטבחיים בעזרה, זאת, מצפון העזרה עד מקום המזבח, כדלהלן: מן הכותל הצפוני של העזרה עד העמודים הננסים – שמונה אמות. מקום העמודים הננסים - שתים עשרה אמה וחצי, שם ניצבו שמונה עמודים ועליהם היו תולים ומפשיטים את הקרבן לקראת הקרבתו על גבי המזבח. מקום השולחנות של שיש להדחה - שמונה אמות, ואילו מקום הטבעות לשחיטה - עשרים וארבע אמות[4]. כל אחד משלשת האגפים של מקום השחיטה שבצפון נקרא 'בית המטבחיים': באשר למקום השחיטה והטבעות, שמו מעיד עליו כ'בית מטבחיים'. באשר לאיזור הננסים - כך נקרא המקום במשנה[5], וכך מובא להלכה[6]. אף באשר לשלחנות נקרא המקום 'בית המטבחיים', שכן, המקום משמש את הטיפול והניתוח של אברי הקרבן[7].
מבנה בית המטבחיים
מדברי חז"ל עולה, שבעזרה הוקם מישטח מוגבה, והוא שנקרא 'בית המטבחיים' ועליו עמדו האגפים השונים של בית השחיטה, הדבר נזכר בהקשר לעמודים הננסים אך הכוונה לשטח בית המטבחיים כולו[8]. יש מן הפרשנים האומרים שהוקמו מבנים מיוחדים בעזרה לקיום העבודה כהלכתה: מבנה אחד הוקם סביב העמודים הננסים, שהוא מקום ההפשט[9]. מבנה שני הוקם סביב מקום הטבעות - הוא מקום השחיטה [10]. לשיטה זו היו הטבעות תלויות ומשתלשלות מקירות המבנה כלפי מטה[11]. מאידך מצינו דעה, שהשחיטה נעשית על קרקעית העזרה ללא מבנה מעל[12].
הערות שוליים
- ↑ רא"ש מידות ג,ה . 'בית המטבחיים מקום שחיטה והפשט וניתוח, ורחיצת קרביים ובני מעים'.רש"י סוכה נו, א. 'וטבעתה'.
- ↑ ראה אליהו רבה כד: 'וטבוח טבח והכן' בראשית מג טז: 'מיכן לבדיקת סכין', הווה אומר, טביחה ענינה שחיטה.
- ↑ מדות ג, ה.
- ↑ מדות ה, ב. רמב"ם בית הבחירה ה, יג.
- ↑ מדות ג, ה. יש מן הפרשנים שמשתמע מדבריהם, כי רק מקום הננסים נקרא 'בית מטבחיים', ראה 'תוספות יום טוב', בציור אות כו. וכך מופיע בדברי רבנו יונתן בעל הציורים, אות כד. אך אין זה בהכרח שהם שוללים את הדעה שכל איזור השחיטה וההכנות נקרא בשם 'בית מטבחיים'. וראה עזרת כהנים ג, ה. אות ג.
- ↑ רמב"ם בית הבחירה ה, יג.
- ↑ שקלים ו, ד.
- ↑ מדות ג, ה. 'בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח ועליו – כלומר, על המישטח המוגבה של ארבעים וארבע וחצי אמות של בית המטבחים כולו, עמדו - שמונה עמודים ננסים'.
- ↑ עיין רבי יונתן בעל הציורים. וכן תוספות יום טוב בציור.
- ↑ משנה מדות ג, ה. וכן כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה ה, יג. ובהלכות תמידין ומוספין א, יא. שם קרא למקום הטבעות 'בית המטבחיים', וכן כתב בפירוש המשנה לסוכה ה, ו. שבבית המטבחיים היו תלויות טבעות, ונראה שהבין את המושג 'בית' המטבחיים, כבית ובנין ממש. וראה בציור הרמב"ם במדות ג, ה. מהדורת קאפח, שם ציין את הביטוי 'בית המטבחיים' בהקשר לננסים. שם גם צייר את המיבנים הנ"ל במבט מצד מזרח בדומה למזבח. לשיטתו השולחנות היו בין שני המבנים הללו.
- ↑ עיין ערך 'טבעות'.
- ↑ תפארת ישראל בציוריו.