הדחה

מתוך ויקימקדש

הדחה: שטיפה וניקוי חלקי הקרבן במים בטרם הקטרתם על גבי המזבח.

נאמר בתורה: "וקרבו וכרעיו ירחץ במים"[1], מכאן למדו חז"ל שלאחר הפשט וניתוח הקרבן, בטרם יעלו איברי הקרבן למזבח, יש להדיח את האיברים.

מקום השטיפה

שולחנות להדחת אברי הקרבן
בתמונה נראה בית המטבחיים מצפון למזבח, ובו שמונה שולחנות של שיש. השולחנות נקבעו בין הננסים (עמודים) לרחיצת אברי הקרבן לאחר הניתוח וההפשט.

שני מקומות היו מיועדים להדחת איברי הקרבן:

א. לשכת המדיחין.

ב. שולחנות של שיש בבית המטבחיים[2][./הדחה#cite_note-הערה2-2 [2]].

בלשכת המדיחין שוטפים את הכרס משאריות המזון עד שתהיה נקיה. את הקרביים ואת יתר הבשר מדיחים בשולחנות של שיש שבעזרה לפחות שלוש פעמים[3].

אופן השטיפה

השטיפה נעשית במים אך ניתן להדיח גם ביין או בכל משקה אחר. יש אומרים שבלשכת המדיחין רוחצים את הקרביים, ובשולחנות של שיש את בשר הקרבן[4]. לעומת זאת, יש דעה, שבלשכת המדיחין רוחצים את הכרס והדחה ראשונה של הקרביים, ובשולחנות של שיש מדיחים את שאר ההדחות של הקרביים ויתר הבשר[5].

הערות שוליים

  1. ויקרא א, ט.
  2. במשנה תמיד ד, ב; וכן שקלים ו, ד; נאמר, שאת הקרבן היו מדיחים על שולחנות השיש שבעזרה. ואילו במידות ה, ג; נאמר, שאת הקרביים היו מדיחים ב'לשכת המדיחין'. לכאורה קיימת סתירה בין המשניות, ועל כך נאמרו הדעות דלהלן.
  3. רמב"ם מעשה קרבנות ו, ו; הגר"א בביאור המשנה למידות ה, ג.
  4. תוספות יומא יט, א; ד"ה 'ששם'.
  5. תוספות יום טוב לתמיד ד, ב.