מעלות
מעלות: מדרגות במקדש.
בית המקדש שוכן בראש הר המוריה, ומכאן הצורך במדרגות, הנקראים בתורה ובלשון חז"ל 'מעלות'. בתיאורים השונים על מראה המקדש, העזרות והלשכות מתברר, כי היו מעלות בכמה וכמה מקומות בבית המקדש. המידה של כל מעלה היתה בדרך כלל בגובה חצי אמה, וברוחב חצי אמה, כדלהלן[1].
המקומות בהם היו מעלות
א. שתים עשרה מעלות עלו מרצפת החיל אל עזרת נשים - סך הכל גובה שש אמות[2].
ב. חמש עשרה מעלות מעזרת הנשים לעזרת ישראל - סך הכל גובה שבע וחצי אמות[3].
ג. מעלה אחת בגובה אמה שעליה עמד דוכן הלויים. מעלה זו היתה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים. על גבי מעלה זו נבנו שלוש מעלות נוספות - סך הכל גובה שתיים וחצי אמות[4].
ד. שתים עשרה מעלות היו בין האולם ולמזבח, עד לפתחו של האולם - סך הכל גובה שש אמות[5].
מעלות העזרה
למרות שבדברי המשנה נזכרים מעלות רק מה'חיל' אל עזרת הנשים, יש מי שכותב, שהיו מעלות העולות אל כותלי העזרה מכל הכיוונים לכל אורך העזרה, אף שלא כנגד השערים[6].
המעלות בעזרת הנשים
המשנה במידות מתארת את המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת ישראל, בלשון זו: "חמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל - כנגד חמש עשרה מעלות שבתהילים - שעליהן הלוים אומרים בשיר. לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה"[7]. פירושים אחדים נאמרו להסברת תיאור זה. יש מי שפירש, שהמדרגות לא היו מאורכות כשאר המעלות, וכמורגל אצל הבנאים לעשות את המעלות בקו ישר, אלא הן היו מעוגלות כלפי חוץ; המעלה התחתונה רחבה ומעוגלת, השניה על גבה צרה ממנה, וכן הלאה עד המעלה העליונה הצרה מכולן[8]. ויש מי שפירש שהמושג 'חצי גורן עגולה' הכוונה היא, שכיוון המדרגות התעגל כלפי פנים, ולפי זה המעלה התחתונה היתה מעוגלת וקצרה מן האחרות, ושלמעלה ממנה היתה רחבה יותר, עד המעלה העליונה, שהיתה ארוכה ומעוגלת סביב כולן[9]. יש הבדל משמעותי בין הפירושים, שכן לשיטה הראשונה, הלויים העומדים על המדרגות בשמחת בית השואבה ומנגנים[10], כשפניהם מכוונות לכיוונים מנוגדים ואינם רואים זה את זה. מאידך לפירוש השני, שהמדרגות קעורות כלפי פנים, הלויים היו עומדים על מעלות אלו ואומרים את שירי המעלות, וכך הם יכולים לראות יותר טוב זה את זה ולהתאים את עצמם במהלך השירה, כן הם רואים את המנצח על המנגנים כולם[11].
מעלות עזרת הכהנים
ראה בערך דוכן.
רוחב מעלות האולם וסידרם
כאמור מידת המעלות במקדש היתה חצי אמה, לא כן מעלות האולם שם רוחב מעלה היה אמה[12]. ויש אומרים, שאף רוחב מעלות האולם היה חצי אמה[13]. מעלות האולם היו בנויות בשיטה מיוחדת, היינו, כל מעלה שלישית היתה ברוחב שלוש אמות, והעליונה היתה ברוחב ארבע אמות[14]. יש תנא הסובר, שהמעלה העליונה היתה ברוחב חמש אמות[15]. כן מצינו מי שאומר, כי התנאים כלל לא נחלקו לגבי מעלות האולם, וכל שתים עשרה המעלות בפתח האולם היו רצף אחד ברוחב אמה[16].
אורך מעלות האולם
על מעלות האולם היו הכהנים עומדים לברך את העם[17], ועל כן מסתבר שהיה צורך במעלות ארוכות מן הפתח, לכן יש מי שכתב, שמעלות האולם התמשכו לכל אורך חזית האולם, ולא רק ליד פתח האולם[18]. מאידך יש מי שכתב, שמעלות אלו היו רק כנגד הפתח, ולא כנגד שאר האולם[19].
מעולם המחשבה
הטעם לצורת הכבש במזבח - לעומת ריבוי המדרגות במקדש
שאלה: בתורה נאמר (שמות כ, כג): "ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו", ואמרו חכמים בשמות רבה ל, ב: "הזהיר הקדוש ברוך הוא את הכהנים, שלא יהו פוסעין פסיעות גסות על גבי המזבח אלא יהו מהלכין עקב בצד גודל". לאור האמור יש לשאול, מדוע מצינו במקדש מעלות ומדרגות לרוב, והיה ראוי לבנות כבש בכל מקום בו יש מדרגות, או לתכנן את המקדש כולו באופן שראש ההר הוא מישור רחב? במיוחד לאור מה שכתב בעל ספר החינוך (מצוה מא) שמטרת מצוה זו היא - "לקבוע בנפשותינו יראת המקום וחשיבותו, ועל כן הוזהרנו שלא לנהוג שם קלות ראש בשום ענין... וכל הענין לתת ציור בלבנו ביראת המקום וחשיבותו וכבודו הגדול, כי מתוך הפעולה הלב נפעל", ממילא ריבוי המדרגות שבעזרות ובהיכל טעון הסבר.
תשובה: מענה לשאלה זו מוצאים בדברי הרמב"ם במורה נבוכים (ג, מה) שם כתב, שהעבודה במקדש נועדה בין השאר להרחיק את ישראל מעבודה זרה, כשעיקר הזהירות נוגעת לצורת העבודה על גבי המזבח. זו לשונו: "שלא נעבוד השם כדמות עבודתם... ועל זה הענין הזהיר, ככתוב: 'כי כל תועבת השם אשר שנא עשו לאלהיהם'. וכבר ידעת פרסום עבודת פעור בזמנים ההם, אשר היתה בגילוי הערוה, מפני זה ציוה הכהנים לעשות מכנסים לכסות בשר ערוה בעת העבודה, ושלא יעלה למזבח - עם כל זה – במעלות, ככתוב - 'אשר לא תיגלה ערותך עליו'". הווה אומר, עיקר הזהירות בעניין המעלות נאמרה לכהנים בעבודתם על גבי המזבח, לא כן בשאר המקומות במקדש לא הקפידה התורה על עניין המעלות.
מדרגות ההיכל – ברצף אחד שתים עשרה מדרגות העולות מעזרת כהנים לאולם ולהיכל, ולכולן מידה אחת וברצף אחד – שיטת הרמב"ם.
הערות שוליים
- ↑ משנה מידות ב, ג.
- ↑ מידות שם; רמב"ם בית הבחירה ו, א.
- ↑ מידות שם ב, ה; רמב"ם שם ו, ב.
- ↑ מידות שם ב, ו כדעת רבי אליעזר בן יעקב, וכן הוא ברמב"ם שם ו, ג. אבל לדעת תנא קמא לא היו שם מעלות, אלא ראשי פספסים היו מבדילים בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.
- ↑ מידות שם ג, ו; רמב"ם שם ו, ד.
- ↑ תפארת ישראל מידות פרק ב אות כג.
- ↑ מידות ב, ה.
- ↑ פירוש הרמב"ם שם.
- ↑ מאירי מידות ב, ד.
- ↑ כך משמע מהמשנה במידות שם ובסוכה נא, ב, וכך היא ההבנה המקובלת במפרשים. אמנם, לדברי הר"ש במידות, הלויים היו אומרים שם את השיר של יום, ואילו הדוכן שבין עזרת ישראל לעזרת כהנים היה מיועד לברכת- כהנים*.
- ↑ תפארת ישראל למידות שם אות נז. ולפי הטעם שיש לראות יותר טוב את הלויים מעזרת הנשים, ייתכן לומר שהמעלות היו מקיפות את כלל עזרת הנשים ולא רק את הפתח, ובהתאם לשיטת התפארת ישראל לגבי כלל המעלות.
- ↑ מידות ג, ו; וכפי שמבארים שם רע"ב ותפא"י, וכן הוא בדברי הרמב"ם בפירושו שם ב, ג, ובתוספות הרא"ש ותוספות ישנים יומא טז, א.
- ↑ על פי גרסת הגמרא לפנינו ביומא שם, וכן כותב המאירי למידות שם. כך גם גרס הכסף משנה בדברי הרמב"ם בית הבחירה ו, ד; ונשאר בצ"ע על גרסה זו. אכן, בדפוסים המדויקים, הגרסה ברמב"ם היא "אמה".
- ↑ מידות ג, ו.
- ↑ דעת רבי יהודה שם.
- ↑ כך עולה מדברי הרמב"ם בפירושו שם, המבאר את המחלוקת לעניין כתלי האולם ולא לעניין המעלות. וכך הביא להלכה בהלכות בית הבחירה ו, ד; זאת לפי הנוסח המדויק של הרמב"ם בהוצאת 'אור וישועה'.
- ↑ משנה תמיד ז, ב וכן מבואר בתוספתא סוטה פרק ז. ולא כמו שכתב הר"ש במידות ב, ו כי הכהנים היו מברכים את העם על הדוכן שבתחילת עזרת הכהנים, וראה לעיל הערה 10.
- ↑ תפארת ישראל מידות פרק ב אות כג, וכן משמע מדברי התוספות יום טוב ליומא ג, י.
- ↑ לחם שמים ליעב"ץ על יומא שם (אם כי לא הזכיר את ברכת הכהנים).