מקרא ביכורים
מקרא ביכורים היא מצות קריאת פרשת 'ארמי אובד אבי' בעת הבאת הביכורים למקדש.
נאמר בתורה: "וענית ואמרת לפני ה' אלהיך: ארמי אובד אבי וירד מצרימה..."[1]. מכאן למדו חכמים, שכאשר מביאים ביכורים לבית המקדש, יש מצות עשה לקרוא בעזרה את הפרשה המתארת את ירידת ישראל למצרים ככתוב בתורה[2].
כתבו הראשונים: "מצות עשה להתודות במקדש על הביכורים בשעה שמביאם, מתחיל וקורא: 'הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ'... עד שיגמור כל הפרשה, עד 'אשר נתת לי ה. ואין קורין אותה אלא בלשון הקודש"[3].
סדר אמירת מקרא הביכורים
מביא הביכורים עומד בעזרה נוכח הכהן, ובעוד הטנא על כתפיו קורא הבעלים את פתיחת 'מקרא הביכורים', מ'הגדתי היום' עד 'ארמי אובד אבי'. לאחר מכן, מוריד הבעלים את הטנא מעל כתפו כשהוא אוחז בשפת הכלי ומניח אותו בכפות ידיו של הכהן, ושניהם יחדיו מניפים את הביכורים. תוך כדי הנפה אומר מביא הביכורים את יתר מקרא הביכורים מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה[4].
מקרא הביכורים - התוכן
במקרא ביכורים מזכיר מביא הביכורים את חסדיו של הקב"ה, כיצד נשבע ה' לאברהם אבי האומה לתת לו ולבניו את ארץ ישראל, ועמד בשבועתו, באומרו: "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו"[5], וזאת למרות מאות שנות השיעבוד במצרים. עתה נושא הביכורים מביא לפני ה' מפרי אדמתו, להראות לעין כל את קיום שבועת ה' לאבות[6].
מדיני מקרא ביכורים
המביאים ביכורים ואינם קוראים
אלו מביאים ביכורים, ואף על פי כן ואינם קוראים:
א. האשה – כי אין לה חלק ונחלה בארץ.
ב. הטומטום והאנדרוגינוס- שמעמדם ההלכתי בספק.
ג. האפוטרופסים, העבדים והשליחים – שלא יכולים לומר – "אשר נתת לי ה'".
ד. הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו – מכיון שאין זה שדהו.
ה. המפריש ביכוריו ומכר שדהו – מפני שאינו שדהו[7].
ו. המביא ביכורים בין חג- הסוכות לחנוכה, מביא ואינו קורא – שנאמר: "ושמחת בכל הטוב", ואין מקרא ביכורים אלא בשעת שמחה, והיינו בחג הסוכות[8].
מן המדרש
מביא הביכורים עומד באמצע העזרה – והקב"ה ממלא משאלותיו
"בוא וראה כמה מתחטאין, וכמה יש להן פתחון פה לעושי מצוות; אדם יש לו עסק אצל מלכות, פעמים שהוא נותן כמה ממון עד שמגיעין אותו אצל המלך. כיון שהגיע אצל המלך - ספק עושה שאלתו ספק לא עושה. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן; אלא יורד אדם לתוך שדהו, ראה אשכול שביכר, תאנה שביכרה, רימון שביכר - מניחו בסל והולך לירושלים. ובא ועומד באמצע העזרה, ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל ארץ ישראל... ולא עוד אלא שהיה אומר: איני זז מכאן עד שתעשה צרכי היום הזה!... יצתה בת קול ואמרה לו: תזכה לשנה הבאה ותביא כהיום הזה! כאדם שהוא נותן פרי חדש לחבירו, ואומר לו: יהי רצון שתשנה ותתן לי לשנה האחרת" (מדרש תנחומא כי תבוא א). הכהן מקריא את מקרא הביכורים המנהג במקדש היה, שהכהן מקריא בפני מביא הביכורים את פסוקי 'מקרא הביכורים', שכן, לא כל אדם ידע לומר את מקרא הביכורים בעל פה (ביכורים ג, ז).
הכהן מקריא את מקרא הביכורים המנהג במקדש היה, שהכהן מקריא בפני מביא הביכורים את פסוקי 'מקרא הביכורים', שכן, לא כל אדם ידע לומר את מקרא הביכורים בעל פה (ביכורים ג, ז). בציור נראה מביא הביכורים כשהסל על כתפו והכהן מקריא לו את מקרא הביכורים, כשהם קוראים את הפרשה ביחד.