משיחה במנחות

מתוך ויקימקדש

משיחה במנחות הינה משיחת שמן מיוחדת שעושים במנחת רקיקין.

נאמר בתורה: "וכי תקריב קרבן מאפה תנור, סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן"[1]. מכאן למדו חז"ל שבמנחות הנאפות בתנור, יש שני סוגים: מנחת חלות שאותה בוללים בשמן, ומנחת רקיקים שאותם מושחים בשמן[2].

שלבי ההכנה - והמשיחה

הנודר להביא מנחת מאפה תנור צריך להביא מנחת סולת העשויה חלות או רקיקין[3]. מנחה זו מביאים כשהרקיקין הם לחמים קטנים דקים ושטוחים[4].

להכנת מנחת הרקיקין כמה שלבים:

לישה: תחילה לש האדם את הסולת במים פושרים בזריזות, כשהוא נזהר, שהבצק לא ייעשה חמץ.

אפייה: שלב האפייה נעשה בתנור שבמקדש[5].

משיחה: לאחר האפייה מושח הכהן את הרקיקין בשמן זית[6].

צורת המשיחה

באופן המשיחה נחלקו חכמים: יש אומרים שהמשיחה נעשית בכמות של לוג שמן לכל עישרון של רקיקי סולת, וחוזר הכהן ומושח בכל כמות השמן שבלוג[7]. ויש אומרים שמושחים את השמן על הרקיקין בצורת 'כי' יוונית כלומר: C או: X. ובאשר לשאר השמן - זה נאכל לכהנים[8]. הלכה כדעה ראשונה[9].

משיחת שמן על חלה מן ה'רקיקין'
בתמונה נראית חלה אחת מחלות הרקיקין עשויה סולת. כן נראית צורת המשיחה בשמן על פני החלה. ניתן להבחין בקו מעוגל של השמן – בצורת האות C - כאותה דעה האומרת שיש למשוח את השמן על החלה באופן זה.  

מהלכות המשיחה

יש מן התנאים הסובר שהנודר להביא מנחת תנור, רשאי להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין[10]. במקרה זה לוג השמן מתחלק מחציתו לחלות ומחציתו לרקיקין. לשיטה זו מושח את חצי הלוג של הרקיקין על פני כל רקיק ורקיק, ואת השמן הנותר לאחר המשיחה - חוזר ובולל בו את החלות[11]. ויש אומרים, שהנשאר נאכל לכהנים[12]. רקיקין שהיו מביאים יחד עם קרבן התודה ועם שלמי הנזיר היו מושחים אותם בשמן לאחר אפייתם[13]. אם שכח ולא משח את הרקיקין בשמן, המנחה כשרה[14]. אמנם אם בלל את הסולת בשמן לפני האפייה כבמעשה מאפה חלות - המנחה פסולה[15], ויש מי שכתב שגם בזה אינו מעכב[16].

הערות שוליים

  1. ויקרא ב, ד.
  2. מנחות עד, ב - עה, א. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות יג, ט.
  3. ת"ק במשנה מנחות סג, א; דעת ר' יהודה בברייתא שם.
  4. פירוש המשנה להרמב"ם ביצה ב, ה; עדיות ג, י; המאירי נדה עב, ב.
  5. רמב"ם שם יב, כג; יג, ח; יג, יב.
  6. רמב"ם שם יג, ח.
  7. דעת ת"ק בברייתא מנחות עה, א.
  8. משנה מנחות עד, ב; דעת ר' שמעון בבריתא שם עה, א.
  9. רמב"ם שם יג, ט. וראה סמ"ג עשה קפו שהביא שתי הדעות ולא הכריע. ובכסף משנה הקשה מדוע הרמב"ם פסק כנגד סתם משנה.
  10. דעת ר' שמעון במנחות סג, א. וראה מנ"ח קמד שהרמב"ם סובר שהעושה בדיעבד כר"ש יצא ידי חובתו.
  11. דעת ת"ק בברייתא מנחות עה, א.
  12. דעת ר' שמעון בן יהודה בשם ר' שמעון שם.
  13. רמב"ם שם ט, כא; ט, כג ובלחם משנה שם.
  14. מנחות יח, א; רמב"ם שם ט, י, א.
  15. תוספתא מנחות ח, ו; הרא"ם ויקרא ב, ד.
  16. לחם משנה מעשה הקרבנות יג, ח.