משיחה במנחות

מתוך ויקימקדש

משיחה במנחות הינה משיחת שמן מיוחדת שעושים במנחת רקיקין.

נאמר בתורה: "וכי תקריב קרבן מאפה תנור, סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן"[1]. מכאן למדו חז"ל שבמנחות הנאפות בתנור, יש שני סוגים: מנחת חלות שאותה בוללים בשמן, ומנחת רקיקים שאותם מושחים בשמן[2].

שלבי ההכנה - והמשיחה

הנודר להביא מנחת מאפה תנור צריך להביא מנחת סולת העשויה חלות או רקיקין[3]. מנחה זו מביאים כשהרקיקין הם לחמים קטנים דקים ושטוחים[4].

להכנת מנחת הרקיקין כמה שלבים:

לישה: תחילה לש האדם את הסולת במים פושרים בזריזות, כשהוא נזהר, שהבצק לא ייעשה חמץ.

אפייה: שלב האפייה נעשה בתנור שבמקדש[5].

משיחה: לאחר האפייה מושח הכהן את הרקיקין בשמן זית[6].

צורת המשיחה

באופן המשיחה נחלקו חכמים: יש אומרים שהמשיחה נעשית בכמות של לוג שמן לכל עישרון של רקיקי סולת, וחוזר הכהן ומושח בכל כמות השמן שבלוג[7]. ויש אומרים שמושחים את השמן על הרקיקין בצורת 'כי' יוונית כלומר: C או: X. ובאשר לשאר השמן - זה נאכל לכהנים[8]. הלכה כדעה ראשונה[9].

משיחת שמן על חלה מן ה'רקיקין'
בתמונה נראית חלה אחת מחלות הרקיקין עשויה סולת. כן נראית צורת המשיחה בשמן על פני החלה. ניתן להבחין בקו מעוגל של השמן – בצורת האות C - כאותה דעה האומרת שיש למשוח את השמן על החלה באופן זה.  

מהלכות המשיחה

יש מן התנאים הסובר שהנודר להביא מנחת תנור, רשאי להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין[10]. במקרה זה לוג השמן מתחלק מחציתו לחלות ומחציתו לרקיקין. לשיטה זו מושח את חצי הלוג של הרקיקין על פני כל רקיק ורקיק, ואת השמן הנותר לאחר המשיחה - חוזר ובולל בו את החלות[11]. ויש אומרים, שהנשאר נאכל לכהנים[12]. רקיקין שהיו מביאים יחד עם קרבן התודה ועם שלמי הנזיר היו מושחים אותם בשמן לאחר אפייתם[13]. אם שכח ולא משח את הרקיקין בשמן, המנחה כשרה[14]. אמנם אם בלל את הסולת בשמן לפני האפייה כבמעשה מאפה חלות - המנחה פסולה[15], ויש מי שכתב שגם בזה אינו מעכב[16].

הערות שוליים

  1. ↑ ויקרא ב, ד.
  2. ↑ מנחות עד, ב - עה, א. רמב"ם הלכות מעשה קרבנות יג, ט.
  3. ↑ ת"ק במשנה מנחות סג, א; דעת ר' יהודה בברייתא שם.
  4. ↑ פירוש המשנה להרמב"ם ביצה ב, ה; עדיות ג, י; המאירי נדה עב, ב.
  5. ↑ רמב"ם שם יב, כג; יג, ח; יג, יב.
  6. ↑ רמב"ם שם יג, ח.
  7. ↑ דעת ת"ק בברייתא מנחות עה, א.
  8. ↑ משנה מנחות עד, ב; דעת ר' שמעון בבריתא שם עה, א.
  9. ↑ רמב"ם שם יג, ט. וראה סמ"ג עשה קפו שהביא שתי הדעות ולא הכריע. ובכסף משנה הקשה מדוע הרמב"ם פסק כנגד סתם משנה.
  10. ↑ דעת ר' שמעון במנחות סג, א. וראה מנ"ח קמד שהרמב"ם סובר שהעושה בדיעבד כר"ש יצא ידי חובתו.
  11. ↑ דעת ת"ק בברייתא מנחות עה, א.
  12. ↑ דעת ר' שמעון בן יהודה בשם ר' שמעון שם.
  13. ↑ רמב"ם שם ט, כא; ט, כג ובלחם משנה שם.
  14. ↑ מנחות יח, א; רמב"ם שם ט, י, א.
  15. ↑ תוספתא מנחות ח, ו; הרא"ם ויקרא ב, ד.
  16. ↑ לחם משנה מעשה הקרבנות יג, ח.