עולת ביכורים

עולת ביכורים היא עולת העוף הבאה עם הביכורים. מביאי הביכורים היו מביאים עם הביכורים גוזלות של תורים ובני יונה ותולים אותם בצדי סלי הביכורים כדי לעטר את הביכורים, והם היו קרבים כעולות נדבה.

גוזלות מביאי הביכורים – לעולה

המשנה במסכת ביכורים מתארת את העליה של מביאי הביכורים לירושלים, שם מתואר: "הגוזלות שעל גבי הסלים היו עולות [כליל לה'] ומה שבידם [כלומר, סל הביכורים] נותנים לכהנים [לאכילה להם ולבני ביתם בירושלים]". וכתבו הראשונים, ש"היו מעלים עם הבכורים לעיטור [גם] תורים ובני יונה; מקצתם היו תולים בסלי הבכורים, ומקצתם [של הגוזלות] היו מביאים אותם בידיהם [כמתנה לכהנים]. ואמרו [במשנה] 'על גבי הסלים', ופירשו בתלמוד שהיו תולים אותם בסלים, ולא שמניחים אותם על גביהם, כדי שלא ילכלכום". עוד נאמר במשנה שם: "השור הולך לפניהם", כלומר, לעומת הגוזלות שהובאו כעולה, הובא השור כקרבן שלמים, וכלשון חז"ל: "והשור של שלמים הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב". וכתבו האחרונים, שעיטור הביכורים אינו אלא בגדר 'מנהג', ולכן מביא עיטור פירות וגוזלות כנדבת לבו.

מעולם המחשבה

הטעם להבאת גוזלות לעולה בטעם המצוה להביא גוזלות דווקא לעולה, כתבו האחרונים, שהדבר נועד לאפשר גם לעניים להביא קרבן זה. ובאשר למנהג להביא עולה, כתבו על פי מאמר חז"ל, שקרבן העולה מובא על הרהור עבירה (תורת כהנים פרק ד, ח, וראה רמב"ן בתחילת ספר ויקרא בעניין זה) שאף בהבאת הביכורים פעמים שהיה הרהור עבירה בדבר. שכן, ההליכה המשותפת בצוותא של כל בני הכפרים והעיירות בהמון חוגג, וכן החניות המשותפות בדרך, והאכילה המשותפת, יש בהם כדי להביא להרהור עבירה.

וראה רמב"ם הלכות יום טוב (פרק י הלכה כא) שכתב, שהיו שוטרים וממונים בירושלים ברגל, שהקפידו על יצירת הבדלה בין גברים ונשים בחג. מציאות דומה היתה בעת העליה בדרכי הארץ לירושלים, לפיכך יש מקום להבאת עולה לכפרה. הרהור עבירה בתחום אחר, זו ההתנשאות והגאוה, וכגון, שהאדם מרבה בהבאת פירות, לא מפני המצוה, אלא כדי להתפאר בכך בפני אחרים. כך גם יביא כלי כסף וזהב להניף את הבכורים במקדש, להראות את עושרו וגודלו לעין כל בחצרות בית ה', אף על מחשבות כגון אלו ראוי להביא עולה.

הגוזלות בסל הביכורים בציור נראה סל מיוחד שנעשה להבאת שבעת המינים של הביכורים, שכן, אמרו חז"ל שיש להפריד בין פרי לפרי, בסל נפרד, וכן בענפים המונחים מתחת לפירות (תוספתא ביכורים ב, ח; ג, ה). באשר לגוזלות נאמר שם, שהיו מניחים אותם מלמעלה (ראה ציור). מאידך בירושלמי על משנה זו וברמב"ם נאמר, שהיו מניחים אותם בסלים מיוחדים בצדדים.