פתח ההיכל

פתח ההיכל הוא הכניסה הראשית להיכל. בפתח ההיכל נקבעו ארבע דלתות על פי נבואת יחזקאל. אחד הדברים שלמדו חכמינו ז"ל מנבואת יחזקאל, הוא להעמיד דלתות מיוחדות על פתח ההיכל. הפתח מפריד בין האולם לבין ההיכל, שבתוכו נמצאים כלי המקדש, כגון, המנורה השולחן ומזבח הקטורת. גובה הפתח עשרים אמה ורוחבו עשר אמות, כשאר הפתחים במקדש. עובי חלל הפתח היה שש אמות.

הדלתות

במשנה קיים תיאור אודות ארבע דלתות שהיו בפתח ההיכל, כפי שנמסרו על ידי הנביא יחזקאל. "פתחו של היכל - גובהו עשרים אמה, ורחבו עשר אמות. וארבע דלתות היו לו - שתים בפנים [בחלל השער] ושתים בחוץ, שנאמר (יחזקאל מא): 'ושתים דלתות להיכל ולקודש'. החיצונות [בכניסה] נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל. והפנימיות הנפתחות לתוך הבית - לכסות [את הקיר של] אחר הדלתות. שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות. רבי יהודה אומר: בתוך הפתח היו עומדות וכמין איצטרמיטה היו, ונקפלות לאחוריהן. אלו [נקפלות] שני אמות ומחצה, ואלו שני אמות ומחצה. [זאת בנוסף למזוזה] - חצי אמה מזוזה מכאן וחצי אמה מזוזה מכאן". כך מבואר במקדש יחזקאל: "ושתים דלתות להיכל ולקודש. ושתים דלתות לדלתות".

נחלקו תנאים, כיצד עמדו הדלתות בשעה שנפתחו. יש אומרים שהדלתות החיצוניות, כשנפתחו, כיסו את חמש האמות של הפתח, שהרי רוחב הפתח היה עשר אמות, ונמצא שאורך כל דלת חמש אמות (ואף על פי שעובי הפתח היה שש אמות, בחצי האמה החיצונית של הפתח ובחצי האמה הפנימית שלה היו מזוזות), והדלתות הפנימיות היו מכסות חמש אמות מקירות הבית מבפנים, שכל הבית היה מצופה זהב, חוץ מאותם חמש אמות שהיו מכוסות בדלתות; ויש אומרים שלא היו הדלתות מכסות אלא את קירות הפתח, ששתי הדלתות החיצוניות היו נפחות פנימה, ושתי הדלתות החיצוניות היו נפתחות החוצה, והיו הדלתות מתקפלות ונכפלות לשנים, שנאמר "ושתים מוסבות דלתות", וכך כל דלת הייתה מכסה שתים וחצי אמות מקיר הפתח.

הדלתות היו מצופות זהב, כשאר הדלתות שהיו במקדש, ובנבואת יחזקאל נאמר שעל הדלתות מגולפים ציורי כרובים ותימורים. על פתח ההיכל הייתה פרוכת.

דלתות מתקפלות – כמין 'איצטרמיטה' בתמונה נראות שתי דלתות החוסמות את הפתח. כל אחת מן הדלתות מחולקת לשניים, והמחבר את החלקים הם צירים מיוחדים. הדלתות מתקפלות, ובעת הפתיחה הן נצמדות למזוזות הפתח, ובכך אין הן מפריעות ליוצאים ולנכנסים.

פתיחת דלתות ההיכל בשעת שחיטת הקרבנות

נאמר בתורה בעניין שחיטת השלמים: "וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד", ודרשו בגמרא: "ושחטו פתח אהל מועד – בזמן שהוא פתוח, ולא בזמן שהוא נעול", ומכאן ששלמים שנשחטו קודם שיפתחו דלתות ההיכל – פסולים. אם הדלתות סגורות, אף על פי שאינן מוגפות – הפתח נחשב כנעול. אם הפתח פתוח, ווילון – היינו הפרוכת – פרוס על הפתח – אין השלמים נפסלים. יש סוברים שדין זה נאמר דווקא בשלמים, ולא בשאר קרבנות, ויש אומרים שלומדים דין זה משלמים לקרבנות אחרים, שהרי נאמר במשנה שלא היו שוחטים את התמיד לפני פתיחת דלתות ההיכל.