קינמון

קינמון הינו אחד ממרכיבי הקטורת ושמן המשחה. הקינמון הוא בושם בעל ריח מיוחד, ומהווה אחד מסממני הקטורת ושמן המשחה. בספר משלי נאמר: "נפתי משכבי מור אהלים וקינמון". הדבר מעיד, שבעת העתיקה היה זה בושם מוכר וידוע.

זיהוי הקינמון

הגאונים והראשונים זיהו את הקינמון עם צמח הנקרא בערבית 'עוּד', וכתבו: "הקינמון הוא העץ שבא מאיי הודו שריחו טוב ומתגמרים בו בני אדם". ריחו של העץ מורגש לאחר ששורפים אותו על גחלים.

מתיאורים היסטוריים שנכתבו בתקופת בית שני על ידי יוסף בן מתתיהו והיסטוריונים אחרים עולה, שהקינמון הוא עץ הנקרא קנילה, ומדובר על העץ שקליפתו נקראת כיום קינמון. עץ זה גדל באזורים טרופיים, כגון: איי ציילון, דרום הודו, סין, ועוד. לעץ זה מספר סוגים הנבדלים ביניהם בעובי הקליפה. יוסף בן מתתיהו מספר בספרו, ששומר אוצר המקדש גילה לטיטוס היכן מאוחסנים סממני הקטורת ובהם הקינמון.

הרמב"ן מזהה את הקינמון עם "התבן המבושם, הנקרא בערבי 'אדבר', ובלשון הרומיים 'אשקננט', והוא בושם חשוב... והוא מרעה לגמלים".

הקינמון הגדל בהודו בתמונה נראה הקנמון, עץ הבושם ההודי. הקינמון בא בצורה של קליפות עץ שהן מקור הריח, המורגש במיוחד לאחר שריפה באש. במרכז התמונה נראה בקבוק, ובו שמן ריחני המפיץ את ריח הקנמון לשימושים שונים.

כמות הקינמון בשמן המשחה ובקטורת

נאמר בתורה בעניין שמן המשחה: "ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור... וקנמן בשם מחציתו חמישים ומאתים". נמצא, שכמות הקינמון שיש לתת בשמן המשחה הוא חמש מאות מנה. גזירת הכתוב היא להביאו בשני חצאים – מאתיים וחמישים מנה כל פעם. במפרשים מבואר, שלצורך עשיית שמן המשחה, לוקחים מעץ הקינמון את קליפתו, כמבואר לעיל. באשר לכמות הקינמון שנותנים בקטורת - זו פחותה יותר, ונותנים בתוך שלש מאות ששים ושמונה מנים - תשעה מנים של קינמון בלבד.

מעולם האגדה

הקינמון במקורות חז"ל רבות דרשו חז"ל בעניין הקינמון, וכגון: "קינמון הזה היה גדל בארץ ישראל, והיו עזים וצביים מגיעים לראשו של אילן ואוכלים ממנו". בראשית רבה סה. "קינמון הזה כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות". בראשית רבה מו. "עצי ירושלים של קינמון היו, ובשעה שהיו מסיקין מהן - ריחן נודף בכל ארץ ישראל. ומשחרבה ירושלים נגנזו, ולא נשתייר אלא כשעורה, ומשתכח בגזאי דצימצמאי מלכתא". שבת סג, א. חכמינו ז"ל רומזים מוסר השכל במדרשים, והשאירו לחכמי הדורות מקום להתגדר בו בהסברת סודם של מאמרים אלה.