קציעה

קציעה היא אחד מסממני הקטורת. נאמר בתורה: "קח לך סמים: נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה". הקציעה אינה נזכרת במפורש בתורה, אך הלכה למשה מסיני שאחד מסממני הקטורת היא הקציעה.

מקור השם

הקציעה נזכרת במקרא יחד עם בשמים יקרים וידועים, בתהילים נאמר: "מר ואהלות קציעות כל בגדתיך", וכן בתו של איוב נקראת קציעה, ואמרו חכמים 'שהיה ריחה נודף כקציעה'.

זיהוי

בתרגום אונקלוס תירגם את ה'קידה' הנזכרת בין הסממנים של שמן המשחה בלשון ארמית – 'קציעתא', וכן פירשו ראשונים רבים. יש מי שכתב, שהוא שורש של עשב, או בושם המכונה בערבית 'סנדל', אולם יש מי שכתב שהזיהוי אינו ידוע. לעומתם, יש מן החוקרים הנוטים לזהות את הקציעה עם 'קינמון הכסיה', כלומר, עץ שמקורו ממזרח אסיה אשר מגיע לגובה רב. אכן, כותב יוסף בן מתתיהו, שצמח הכסיה היה מאוחסן במקדש במקום בו אחסנו את סממני הקטורת. יש מן הגאונים, שזיהו את הקציעה עם האהלות, על פי הפסוק בתהלים: "מור ואהלות קציעות", ועל כן קבעו, שהקציעה היא ה'ענבר'.

הקציעה – 'קינמון הכסיה' בתמונה נראים עלי העץ הנקרא 'קינמון הכסיה' והפריחה הנראית בו. הזיהוי לפי תרגומים שונים למילה 'קציעה'. משמאל נראית קליפת עץ הכסיה, שממנה שוחקים את הקטורת.

משקלה

משקלה של הקציעה ביחס למשקל הכללי של הקטורת היה ששה עשר מנה מתוך שלוש מאות שישים ושמונה מנה.

מן המדרש

הקציעה שימשה כבושם לבנות ישראל במדבר מצינו במדרש שבושם הקציעה שימש את ישראל במדבר, כמובא בשיר השירים רבה (פרשה ד): "מהיכן היו בנות ישראל מתקשטות, ומשמחות לבעליהן כל ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר?... רבי' אבהו אמר: מן המן: ככתוב: 'מור ואהלות קציעות כל בגדותיך' [הבגדים ספגו ריח קציעות] - ממה שנתון תחת השן [צ"ל 'תחת המן'] ממנו היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן" (נראה שיש לגרוס "תחת המן", כמובא ביומא עה, ב; שהמן היה מונח בין שתי שכבות של טל: "טל מלמעלה, וטל מלמטה, ודומה כמו שמונח בקופסא", ומן המן שמלמטה היו בנות ישראל מתקשטות.