שער טדי

מתוך ויקימקדש

שער טדי היה שער בחומה הצפונית של הר הבית. חמשה שערים נזכרים בחומה המקיפה את הר הבית; השער בחומת הצפון נקרא 'שער טדי'. וכתבו הפרשנים, ש"על כל השערים שנינו שהיו 'משמשין כניסה ויציאה' - חוץ משער טדי". הסיבה ששער זה לא נאמר בו שמשמש כניסה ויציאה, כי השימוש בו היה ליציאה בלבד[1].

תיאורו

כמו שערי העזרה, גם השערים בחומת הר הבית היו כולם בגובה עשרים אמה וברוחב עשר אמות, וכך גם שער טדי. כך גם דלתותיו של שער טדי מחופות זהב[2].

לדעת כמה מן המפרשים היה לשער זה מראה רגיל, כלומר, שתי מזוזות בצדדים ומשקוף מעליהן[3]. עם זאת, מצינו דעת מפרשים האומרת, שמשקוף השער היה מיוחד ונראה כגג משולש[4], וכן, שהיו המזוזות עשויות משתי אבנים גדולות המוטות זו כלפי זו, ויוצרות פתח משולש ברווח שביניהן[5].

מקור השם ותפקידו

יש אומרים שנקרא שער טדי, על שם טדי בונהו[6].

המשנה אומרת ששער זה לא שימש לתפקיד מסויים, זולת יציאת כהנים שנטמאו בהיותם בלילה בבית המוקד: "אירע קרי באחד מהם יוצא והולך לו במסיבה... ההולכת תחת ה'חיל', יוצא והולך לו ב'טדי'"[7]. יש המסבירים, ש'טדי' ביוונית פירושו 'הצנע', על שם הכהנים היוצאים בהצנע מהר הבית[8]. כמו כן, יש מי שגורס, ששם השער - 'טרִי' ולא 'טדִי', זאת, על שם צורת המשולש שיצר משקופו. שכן ביוונית 'טרי', פירושו 'משולש'[9].

שער טדי במרכז הציור נראה שער טדי בצפון הר הבית. ייחודו של השער שמשקופו היה משולש. כמו כן, היה משמש בעיקר ליציאת כהנים וישראלים מן המקדש.

הערות שוליים

  1. שיטה מקובצת בבא קמא פב, ב; בשם הרב ישעיה ז"ל.
  2. מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.
  3. משנה מידות א, ג. תוספות יום טוב שם.
  4. משנה מידות א, ג. תפארת ישראל אות כו.
  5. פירוש הרא"ש שם.
  6. עיין תוספות יום טוב מידות א, ג. ד"ה 'טדי'.
  7. משנה מידות א, ט. תמיד א, א.
  8. תפארת ישראל למידות א, ט. אות כו.
  9. תפארת ישראל שם.