אם ראית משהו שכדאי לתקן/לשפר באתר, מוזמן לכתוב לנו פה
תיקון גדול
תיקון גדול: שינוי במבנה 'עזרת נשים' לשמירת הקדושה והצניעות בעת שמחת בית השואבה. בימי חג הסוכות עלו ישראל למקדש, לחגוג לפני ה' שבעת ימים, ובכלל זה לשמוח בשמחת בית השואבה*. באשר לחג הסוכות נאמר בתורה, שמצוה לחגוג במקדש בשמחה, ככתוב: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך... שבעת ימים תחוג לה' אלהיך במקום אשר יבחר ה'... והיית אך שמח"[1]. השמחה נאמרה לאנשים ולנשים, מכאן הצורך להכין מקום לנשים לצפות בשמחה המתקיימת בחצרות בית ה'. שמחה זו התקיימה בעזרת נשים ברוב עם, וכדי לאפשר לנשים להיות חלק מן השמחה סידרו עבורן מקום מיוחד לצפייה ביציעים ובגזוזטראות שהוקמו סביב עזרת נשים, ובכך התקיימה מצות השמחה אף לנשים. ההכנות לשמחה ובניית היציעים מכונים במשנה – 'תיקון גדול'[2], שכן, בכך נשמרה קדושת המקום והצניעות הראויה, בהכנת מקום מיוחד לנשים בשמחה זו. שיטה בראשונים התיקון נעשה מדי שנה מחדש: בגמרא מתואר, שנעשו נסיונות שונים ליצירת מקומות מיוחדים במקדש לאנשים ולנשים. זה לשון הגמרא: "תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו, שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו, שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה"[3]. כלומר, תחילה נערכה השמחה בחצר פתוחה במקדש, והדבר הביא לערבוב אנשים ונשים ולקלות ראש, לפיכך התקינו תיקון גדול לשמירת קדושת המקום. במשנה מתוארת התפתחות הדברים: "עזרת הנשים... חלקה היתה בראשונה. [לאחר מכן] הקיפוה כצוצרה [גזוזטרה] שהנשים רואות [את שמחת בית השואבה] מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהו מעורבין. וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל... שעליהן הלויים אומרים בשיר"[4]. יש מן הראשונים שפירש שהתיקון נעשה מדי שנה מחדש - ש"נתנו זיזין בכתלים, בולטין מן הכותל סביב סביב. וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות לווחין [לוחות עץ וקרשים] כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות, וזהו 'תיקון גדול'... שמתקנין בכל שנה"[5]. לשיטה זו היציעים הוקמו לצורך שעה בלבד מדי שנה בחג הסוכות. יש מן הראשונים שהוסיף הסבר: "במוצאי יום טוב הראשון, היו יורדין הכהנים והלויים מעזרת ישראל לעזרת נשים, שהיתה חוץ לשערי ניקנור והיתה נמוכה יותר ממנה... והיו מתקנין שם בעזרת נשים תיקון גדול... שהוציאו בה זיזין בכותלי העזרה מבפנים סביב סביב או בבניין... ושמו שם קורות ועליהן נסרים, שיעמדו עליהן הנשים ויראו השמחה מלמעלה. והאנשים יעמדו למטה בעזרה, ולא יוכלו האנשים להביט בנשים, שהיו לה מחיצות סביב, ועשויות כמין סריגי חלונות. שהנשים בפנים - רואות מבחוץ [את הרוקדים], ושבחוץ [הגברים שבחוץ] לא יוכלו לראות מבפנים"[6]. ההכנות בעזרת נשים לקראת 'שמחת בית השואבה' בציור נראית עזרת נשים בחג הסוכות בעת ההכנות ל'תיקון גדול'. הכהנים והלויים עוסקים בהכנת היציע עבור הנשים, שם הכינו מושבים מדורגים המאפשרים לנשים לצפות בנעשה בחצר בעת שמחת בית השואבה. שיטה שניה: התיקון נקבע דרך קבע תוך הקפדה נוספת בחג: שיטה אחרת בראשונים אומרת, שה'תיקון גדול' נקבע רק פעם אחת, ובנו באותה שעה בניין קבע, ומאז מדי שנה התמידו לחלק את קהל הבאים בחג, נשים למעלה ואנשים למטה. זה תוכן המשנה האומרת, שהעזרה היתה "חלקה בראשונה". לשיטה זו העזרה – "היתה [בתחילה] רחבה ללא כותלים מקיפים אותה [אלא חצר גדולה ורחבה]... ובה היו מתקבצין לשמחה בימות החג. ומפני שחששו להתערבות האנשים עם הנשים הקיפוה עמודים [דרך קבע] ועשו עליהם מסביב תאים גבוהים, שיסתכלו מהן הנשים בזמן שמתקבצין ישראל שם לשמחת בית השואבה"[7]. עוד כתבו, שה'תיקון גדול', עניינו: "גדול התועלת. והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים. ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים - גבוה ממנו - כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים"[8]. בערב סוכות עשו הכנות נוספות להכוונת האנשים והאנשים לתחום שנקבע להם, וכך מובא הדבר להלכה: "בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתירה, שנאמר: 'ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים'... ערב יום טוב הראשון היו מתקינין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה, כדי שלא יתערבו אלו עם אלו, ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון"[9]. שינוי מבנה העזרה לצורך תיקון גדול – כיצד? העובדה, שעזרת נשים עברה שינוי במהלך הדורות מעוררת שאלה בגמרא; כיצד שינו חכמים את מבנה המקדש; הרי כתוב מפורש קובע, שאין לשנות, שנאמר: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"[10] - ואין לשנות מן התכנית שמסר דוד לשלמה? ותשובת הגמרא בתלמוד בבלי היא, שכיון שמצינו מקור בנביא זכריה[11], המתאר, הפרדה בין נשים וגברים לעתיד לבוא בימות המשיח, כשהיצר מתמעט, קל וחומר בתקופה שטרם בא המשיח, והיצר שולט, בוודאי שיש לוודא הפרדה בין נשים לגברים[12]. חכמים מצאו, אפוא, 'קל וחומר' מפסוק, ומכוח מידה זו משלש עשרה מידות שהתורה נדרשת, הגיעו למסקנה, שניתן לשנות את מבנה העזרה לתוספת צניעות. היכולת לדרוש פסוקים לצורך שינויים במקדש, מובאת בירושלמי, ונלמדת מכוח פסוק זה עצמו. שם הבינו חכמים פסוק זה, בשונה מן התלמוד הבבלי, שפסוק זה לא בא להגביל ולמנוע שינויים במקדש, אלא להיפך, בא ללמד, שניתן לשנות תוך הסתמכות על פסוקים ודרשות. שם נאמר: "מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש... שנאמר: 'הכל בכתב' - זו המסורת, 'מיד ה - זו רוח הקודש, 'עלי השכיל' - מיכן שניתנה להידרש"[13]. כלומר, שומה על חכמים לפתור בעיות שמתעוררות במקדש במהלך הדורות, מכוח פסוק זה, ודרשות הפסוקים, וכן על פי המידות שהתורה נדרשת בהן, וה' יהיה בעזרם. הנשים למעלה והגברים למטה - לשמירת הצניעות בציור נראות הנשים בעת שמחת בית השואבה כשהן צופות לחצר עזרת נשים. הנשים נמצאות בגזוזטראות למעלה, כשהן רואות את חכמי הסנהדרין מרקדים לפני קהל עולי הרגל, וכך גם את הלויים המנגנים בכל כלי שיר על חמש עשרה המעלות. 'תיקון גדול' זה שומר על גדרי הצניעות הראויים במקדש.
הערות שוליים
- ↑ דברים טז, יד.
- ↑ משנה סוכה נא, א. רמב"ם לולב ז, יב.
- ↑ סוכה נא, ב.
- ↑ מידות ב, ה.
- ↑ רש"י סוכה נא, ב.
- ↑ פסקי רי"ד סוכה נא, ב.
- ↑ פירוש המשנה לרמב"ם מידות ב, ה.
- ↑ פירוש המשנה לרמב"ם סוכה, ה, ב.
- ↑ רמב"ם סוכה ולולב ח, יב.
- ↑ סוכה נא, ב.
- ↑ יב, יב.
- ↑ סוכה נב, א. ובלשון הגמרא: "קרא אשכחו ודרוש, 'וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד'. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה".
- ↑ ירושלמי מגילה א, א. להרחבה ראה ערך 'הכל בכתב'.