אחימעץ בן צדוק

אחימעץ בן צדוק היה הכהן הגדול השני בבית המקדש הראשון.

ייחוסו

אחימעץ היה בנו של צדוק הכהן, מזרע פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וסדר ייחוסו לאהרן נכתב בנ"ך בכמה מקומות, וזה אחד מהם:

וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ: בֻּקִּי בְנוֹ עֻזִּי בְנוֹ זְרַחְיָה בְנוֹ: מְרָיוֹת בְּנוֹ אֲמַרְיָה בְנוֹ אֲחִיטוּב בְּנוֹ: צָדוֹק בְּנוֹ אֲחִימַעַץ בְּנוֹ:

— דברי הימים א' פרק ו', ל"ה-ל"ח

כהונתו

היה הכהן הגדול השני בבית ראשון, ונתמנה לכהונה גדולה לאחר פטירת אביו צדוק, וזמן כהונתו היה בימי מלכות רחבעם בן שלמה מלך יהודה וירבעם בן נבט מלך ישראל.

המרגל במרד אבשלום

בזמן שאחימעץ היה נער, בזמן שדוד ברח מירושלים מפני אבשלום בנו שמרד בו, כשאביו צדוק הכהן משמש ככהן גדול יחד עם אביתר הכהן, שימש אחימעץ בן צדוק יחד עם יהונתן בן אביתר מרגל בירושלים, להודיע לדוד את הקורה במחנה אבשלום.

שליחתו לירושלים עם יהונתן בן אביתר

בבריחה מירושלים, נשאו צדוק ואביתר הכהנים הגדולים את ארון הברית מירושלים, ולאחר שברחו אמר דוד לצדוק להשיב את ארון הברית לירושלים עם אביתר, כדי למצוא חן בעיני ה' שיחזירו למלכות, "ואם יאמר ה' לא חפצתי בך, הנני, יעשה לי כאשר טוב בעיניו". והורה לו דוד לקחת עמם לירושלים את אחימעץ בן צדוק ואת אביתר בן אביתר, להודיע לו מה נעשה בירושלים במרד אבשלום, כדוד מודיע להם שהוא מחכה בערבות המדבר עד שיחזרו ויודיעו לו מה נעשה שם, "וַיָּשֶׁב צָדוֹק וְאֶבְיָתָר אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹקִים יְרוּשָׁלִָם וַיֵּשְׁבוּ שָׁם".

שליחת חושי הארכי לירושלים לסיכול עצת אחיתופל

הכתוב מספר, שהודיעו לדוד שיועצו אחיתופל הלך עם אבשלום בקשר המרד, והתפלל דוד שה' יפר את עצת אחיתופל. ואז פגש את חושי הארכי רעו, ושלחו לירושלים להפר את עצת אחיתופל, והורה לו שכל דבר שישמע מבית המלך שיגיד לצדוק ואביתר הכהנים, שעמם נמצאים בניהם אחימעץ ויהונתן, שישמשו כשליחים להעביר את כל המידע. "וַיָּבֹא חוּשַׁי רֵעֶה דָוִד הָעִיר וְאַבְשָׁלֹם יָבֹא יְרוּשָׁלִָם".

קבלת אבשלום את חושי

לאחר המעשה עם שמעי בן גרה ודוד המלך, הכתוב מספר שכשאבשלום בא לירושלים מחברון יחד עם אבשלום, בא חושי הארכי ואמר לאבשלום "יחי המלך יחי המלך", והשיב לו אבשלום, למה לא הלכת אל רעך דוד, ואמר לו חושי שהוא הולך עם מי שבחר ה' ועם ישראל, וגם שכשבנו של המלך הקודם מולך, הרי הוא עבדו של הבן כמו שהיה כשהאב היה המלך.

עצת אחיתופל

אבשלום ביקש מאחיתופל עצה מה לעשות, ויעץ אחיתופל לאבשלום לבוא אל פילגשי אביו. לאחר מכן יעץ אחיתופל לאבשלום לבחור לו שנים עשר אלף איש ולרדוף אחרי דוד בלילה, ולמצוא אותו כשהוא מותש ולהפחידו ולהבריח את כל העם שאיתו, ולהרוג רק את דוד, ואז כל עם ישראל ילך אחרי אבשלום. "וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל".

חושי הארכי מפר את עצת אחיתופל

אבשלום מתייעץ גם אם חושי, והוא חולק על אחיתופל ואומר שאנשי דוד גיבורים גדולים, וגם דוד איש מלחמה, ואם ינגפו אנשי אבשלום יאמרו "הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם", ולכן הוא מייעץ לו לאסוף את כל ישראל, וליפול עליו "כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל הָאֲדָמָה", ולא להשאיר ממחנהו אף אחד. וקיבלו ישראל את עצת חושי ואמרו שטובה היא מעצת אחיתופל, ומאת ה' הת זאת, כי רצה ה' להביא על אבשלום את הרעה.

חושי שולח את הנעשה בירושלים לדוד על ידי אחימעץ ויהונתן

חושי מספר לצדוק ואביתר הכהנים על כל מה שיעץ אחיתופל, ועל עצתו שלו, ומורה להם לשלוח את בניהם אחימעץ ויהונתן לדוד לספר לו, ולומר לו שלא ילון הלילה בערבות המדבר, אלא לעבור ולהתקדם, "פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ".

אחימעץ ויהונתן מתגלים, ומתחבאים בבאר

יהונתן ואחימעץ התחבאו בעין רוגל, כי לא יכלו להראות בעיר, וצדוק ואביתר שלחו שפחה להגיד להם שילכו לדוד למסור לו, ואז ראה אותם נער ואמר לאבשלום, ואז שניהם ברחו "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית אִישׁ בְּבַחוּרִים וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ וַיֵּרְדוּ שָׁם", ואשתו של האיש פרשה מסך על פי הבאר שטחה עליו ריפות ולא ראו שיש באר מתחת. ואז "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם".

אחימעץ ויהונתן מספרים לדוד את הנעשה

אחרי שהלכו עבדי אבשלום, הלכו אחימעץ ויהונתן וסיפרו לדוד את עצת אחיתופל ואמרו לו לברוח ולעבור את הירדן, "וַיָּקָם דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן עַד אוֹר הַבֹּקֶר עַד אַחַד לֹא נֶעְדָּר אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן". ואחיתופל שראה שלא נעשתה עצתו, והבין שדוד יחזור למלוך, הלך לביתו וחנק את עצמו ומת.

בתפקיד מבשר מיתת אבשלום

לאחר שהרגו יואב בן צרויה ונעריו את אבשלום, "וַאֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק אָמַר, אָרוּצָה נָּא וַאֲבַשְּׂרָה אֶת הַמֶּלֶךְ, כִּי שְׁפָטוֹ ה' מִיַּד אֹיְבָיו", ואמר לו יואב שלא יבשר למלך, כי זו בשורה לא טובה שבן המלך מת, ולכן אמר יואב לכושי לומר למלך מה ראה, "וַיִּשְׁתַּחוּ כוּשִׁי לְיוֹאָב וַיָּרֹץ". ואחימעץ רצה לרוץ גם למלך ויהיי מה, עד שהרשה לו יואב לרוץ גם כן, ועקף בריצתו דרך הככר את הכושי. והצופה הודיע לדוד שאיש רץ לבדו "וַיִּקְרָא הַצֹּפֶה וַיַּגֵּד לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִם לְבַדּוֹ בְּשׂוֹרָה בְּפִיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְקָרֵב", ואמר דוד המלך, שאם הוא לבדו זה מבשר, וראה הצופה עוד איש אחר רץ ואמר למלך, ואמר דוד שגם זה מבשר.

"וַיֹּאמֶר הַצֹּפֶה, אֲנִי רֹאֶה אֶת מְרוּצַת הָרִאשׁוֹן כִּמְרֻצַת אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִישׁ טוֹב זֶה, וְאֶל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה יָבוֹא".

"וַיִּקְרָא אֲחִימַעַץ, וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ, שָׁלוֹם, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ לְאַפָּיו אָרְצָה. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר סִגַּר אֶת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אֶת יָדָם בַּאדֹנִי הַמֶּלֶךְ".

ואז שאלו דוד המלך: " שָׁלוֹם לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם?", וענה אחימעץ שלא ראה בדיוק מה קרה שם, ואמר לו המלך לעמוד ולחכות. " וְהִנֵּה הַכּוּשִׁי בָּא, וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי: יִתְבַּשֵּׂר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי שְׁפָטְךָ ה' הַיּוֹם מִיַּד כָּל הַקָּמִים עָלֶיךָ".

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַכּוּשִׁי: הֲשָׁלוֹם לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם? וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי: יִהְיוּ כַנַּעַר אֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וְכֹל אֲשֶׁר קָמוּ עָלֶיךָ לְרָעָה".

ואז הצטער המלך דוד על מיתת בנו והתאבל עליו.

במדרש מסופר שכשאחימעץ לא סיפר למלך על מות אבשלום, העלהו דוד המלך בדרגה, על כך שלא ציער את המלך לספר לו על מות בנו, ומכאן לומדים שכל המלמד סנגוריה על ישראל הקב"ה מרוממו בעולם,

וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק שֶׁלֹּא דִּבֵּר עַל בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה זָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, מִי שֶׁמְּלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל בָּנָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

— ילקוט שמעוני דברים, פרשת וזאת הברכה, רמז תתק"נ

יורשו

יורשו של אחימעץ בכהונה גדולה, הוא בנו עזריה, אשר שימש ככהן גדול בימי מלכות אביה בן רחבעם מלך יהודה וירבעם בן נבט מלך ישראל.

צאצאיו

לאחר פטירת בנו עזריה, שימשו בניו ובני בניו בזה אחר זה עד חורבן בית ראשון:

וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת יוֹחָנָן: וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם: וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה אֶת אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת אֲחִיטוּב: וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת שַׁלּוּם: וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת חִלְקִיָּה וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה: וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת שְׂרָיָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יְהוֹצָדָק: וִיהוֹצָדָק הָלַךְ בְּהַגְלוֹת ה' אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְּיַד נְבֻכַדְנֶאצַּר:

— דברי הימים א' ה' כ"ט-מ"א

עזרא הסופר, היה בנו של שריה הכהן הגדול האחרון בבית ראשון, ודודו של יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול הראשון בבית שני, כמו שכתוב בספר עזרא את ייחוסו של עזרא הסופר (בדילוג כמה דורות כדי לקצר, כיון שעיקר הייחוס נכתב כבר בדברי הימים):

וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה: בֶּן שַׁלּוּם בֶּן צָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב: בֶּן אֲמַרְיָה בֶן עֲזַרְיָה בֶּן מְרָיוֹת: בֶּן זְרַחְיָה בֶן עֻזִּי בֶּן בֻּקִּי: בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ: הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד ה' אֱלֹקָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ:

— עזרא, פרק ז' א'-ו'.