ארגמן
ארגמן צמר צבוע בצבע אדמדם.
צבע הארגמן נזכר בתורה בהקשרים שונים, כגון, בקשר לבגדי כהונה, פרוכות המקדש ועוד. מקובל בין הפרשנים שמדובר בצבע אדום, כן מקובל שהצבע מופק מן החילזון. צבע הארגמן היה יקר, כך עולה מן המקורות בתנ"ך וכן ממקורות מאוחרים, שהשתמשו בו לפאר ארמונות עשירים ולצבוע בגדי מלכים[1].
הגדרתו
דעת רבים מן הפרשנים היא, שהארגמן הוא צמר צבוע בצבע אדום, הדומה באדמימותו ליין ולדם[2]. יש אומרים שצבע זה צריך שיהיה לו גם השם 'ארגמן'[3]. מדברי התלמוד הירושלמי נראה, שיש להפיק את צבע הארגמן מן החי, כלומר, מן החילזון[4], אולם לא נזכר הגוון המדויק. עוד מצינו פרשנים האומרים, שצבע הארגמן הוא צבע ה'לכא' הבא מארץ הודו[5], כלומר, הצבע אינו בא מן החילזון דווקא. לעומת האמור מצינו דעה האומרת, שארגמן מורכב מחוט ששזורים בו שנים שלשה צבעים שונים[6].
שימושיו במקדש
בתורה נקבע השימוש בארגמן בענייני המשכן השונים: ביריעות[7], מסך פתח האוהל[8], מסך שער החצר[9], והכיסויים לכלי המשכן השונים[10].
מכאן השימושים השונים במקדש בירושלים, שם השתמשו בארגמן לצרכים הבאים: לפרוכת קודש הקדשים[11], לאפוד[12], אבנט, חשב האפוד[13], חושן[14] רימוני המעיל[15] ועוד.
מן המחקר
יוסף בן מתתיהו: הארגמן מוצאו מחילזון שבים
'הפרוכת היתה עשויה מעשה חושב, תכלת ובוץ [פשתן] ותולעת שני וארגמן... להראות את צלם [סמל] העולם. ועלה במחשבה לתת בתולעת שני את סמל האש, ובבוץ את סמל האדמה, בתכלת את סמל האויר, ובארגמן את סמל הים... הארגמן [סמל הים] על פי מוצאו, שכן הוא בא מן הים [כלומר, חילזון]'. (יוסף בן מתתיהו, 'קדמוניות היהודים' במהלך תיאור המקדש, מלחמות ה' ה,ד) בימי קדם נקרא חילזון הארגמן 'פורפורא', וכך גם הגלימות של המלכים היו צבועות בצבע זה. כיום מוגדר החילזון ממנו מפיקים את צבע הארגמן בשמו המדעי: 'ארגמון חד הקוצים'[16]. (ראה ספר התכלת מאת הרב. מ. בורשטין. תחומין ט. צפיה, ה)
הערות שוליים
- ↑ ראה משלי לא, כב. אסתר א, ו. ועוד. כן קיים ציור קדום בבית הכנסת בדורא אירופוס שבסוריה, שם מצויר דוד לבוש בבגדי ארגמן כסגול ועיין בספר 'צפיה' ח"ה.
- ↑ ראה פסיקתא רבתי סוף פרק כ: 'לבושו אדום – הוא ארגמן'. רמב"ם הלכות כלי מקדש ח, יג. ועיין תרגום רס"ג, ו'ערוך' ערך 'לכא', ועיין משנה למלך שם. ועיין בראב"ע שמות כה, ד. שכתב שארגמן צבעו אדום, ולדעתו צבע זה כשר אף במשי.וראה פירוש המשנה לרמב"ם תרגום הרב קאפח כלאיים ט, א. הערה 5 שם מובא שצבעו אדום כדם.
- ↑ רש"י עה"ת שמות כה, ד. כתב: 'צמר צבוע ממין צבע ששמו ארגמן', ועיין משנה למלך שם שהבין ברש"י שהוא גוון אדום מסוים.
- ↑ ירושלמי כלאיים ט, א. כך נראה מ'קדמוניות היהודים' מאת יוסף בן מתיתיהו, ראה 'מן המחקר'.
- ↑ רמב"ם בפירוש המשנה לכלאיים ט, א. ערוך ערך 'לכא'.
- ↑ ראב"ד הלכות כלי מקדש שם, וראה מהר"י קורקוס שם.
- ↑ שמות כו, א.
- ↑ שמות כו, לו.
- ↑ שמות כז טז.
- ↑ במדבר ד, יג.
- ↑ שמות כו, לא.
- ↑ שמות כח, ה.
- ↑ שמות כח, ח.
- ↑ שמות כח, טו.
- ↑ שמות כח, טו.
- ↑ ראה ספר התכלת מאת הרב. מ. בורשטין. תחומין ט. צפיה - ה'.