יעה

מתוך ויקימקדש
יעה לפינוי הדשן מעל המזבח, נתון בתוך הפסכתר.

יעה הוא כלי מכלי המזבח, עשוי נחושת, המשמש לגריפת הדשן ולניקיון המזבח.

כשנצטווה משה על בניית מזבח הנחושת, נצטווה גם על הכנתם של כלים נלווים, הנדרשים לעבודה השוטפת במזבח. אחד מכלים אלו הוא ה'יעה', וכך נאמר: "וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת:"[1].

תיאורו ושימושו

היעה הוא כלי נחושת, המשמש לגריפת האפר והגחלים[2] מן המזבח, ולו מוט ארוך ובקצהו התחתון טס נחושת שטוח[3], כעין את חפירה, המשמשת לגריפת אפר המזבח לתוך ה'סירות'[4], שהם כמין סירים גדולים המשמשים לאיסוף האפר ולהוצאתו מחוץ למקדש[5]. כמו כן, כחלק מעבודות תמיד של שחר השתמשו בכלי זה, כדי לגרוף את האפר אל התפוח שעל המזבח[6]. בלשון חז"ל נקרא היעה 'מגרפה'[7].

הערות שוליים

  1. שמות כז, ג.
  2. ראה תרגום אונקלוס שם.
  3. רש"י שם.
  4. לא קיים ערך סירות, אולי כדאי להוסיף.
  5. רשב"ם שם.
  6. תמיד כח, ב ובמפרש שם; רמב"ם תמידין ומוספין ב, יג.
  7. ראה מפרש שם וכן תוי"ט ותפא"י תמיד ב,א. אך ראה מאירי שם שייתכן שלא סובר כך.