מגריפה
מגריפה כלי במקדש שנועד לגריפת הדשן מעל גבי המזבח.
המושג 'מגריפה' בלשון חז"ל עניינו – כף לבישול, או כף לאיסוף חומרי בניין, ולעניין המקדש - כף לאיסוף אפר המזבח. עם זאת, באשר לעבודת המקדש מצינו את המושג בשלושה מובנים שונים:
א. 'מגריפה' - כף גדולה, שבאמצעותה גורפים את הדשן מעל גבי המזבח – וזה המובן העיקרי של המושג 'מגריפה'.
ב. 'מגריפה' - ככלי שיר במקדש.
ג. 'מגריפה' – כלי מתכת שזורקים אותו כדי להשמיע צליל וקול גדול.
מגריפה לדשן
מגריפה' במובן הראשון, היתה בעבודת תמיד של שחר, כשהכהנים הוציאו מלשכת הכלים את המגרפות, בהן גרפו את דשן מזבח העולה. הכהנים עלו עימהן לראש המזבח, כדי לערום באמצעותן את הדשן והאפר על גבי ערימת התפוח[1][./מגריפה#cite_note-הערה1-1 [1]]. בלשון התורה נקראת מגריפה זו 'יעה'[2][./מגריפה#cite_note-הערה2-2 [2]].
מגריפה ככלי שיר
כאמור, המושג 'מגריפה' יש לו מובן שני, כלומר, כלי זמר שיש בו עשרה נקבים, ומבואר בגמרא, שכל נקב ונקב מוציא עשרה צלילים, ובסך הכל יש בו מאה צלילים שונים[3]. יש מי שכתב, כי בכל אחד מהנקבים היה מחובר קנה, ובכל אחד מהקנים היו עשרה נקבים[4]. לפי דעה אחרת, היו למגריפה זו אלף צלילים[5]. מצינו מי שכתב, שהמגריפה אשר שימשה ככלי שיר, היא המגריפה בה היו גורפים את הדשן מעל גבי המזבח[6], אולם הדעה המקובלת בראשונים היא, שהיו שתי מגרפות שונות, אחת - לדשן את המזבח, ואחת – לניגון וזמר[7]. המגריפה שהיתה עשויה לזמר, היתה כתבנית מגריפה העשויה לדשן, ועל כן נקראה בשם זה[8].
מגריפה להשמעת קול
'מגריפה' במובן השלישי, נועדה להשמיע צליל רם הנשמע למרחק. ומתואר במשנה, שלקראת סוף עבודת התמיד היו זורקים 'מגריפה' זו בין האולם ולמזבח, "ואין אדם יכול לשמוע את קול חברו בירושלים, מקול המגריפה". נראה, שמדובר בכלי כמין מצלתיים המשמיע צליל הנשמע למרחקים. קול המגריפה היה סימן לכהנים לשלושה דברים:
א. קריאה לכהנים במקדש להכנס להיכל ולהשתחוות.
ב. קריאה ללויים לעלות לדוכן לצורך השירה.
ג. קריאה לראש המעמד להעמיד את הטמאים בשער המזרח[9]. יש מי שפירש, ש'זריקה' זו אינה זריקת הכלי על הריצפה, אלא מדובר בצורה מיוחדת של נגינה[10].
קול המגריפה – מן המקדש ליריחו
במשנה נאמר, שקול המגריפה נשמע עד יריחו[11], וכתבו הראשונים, שהכוונה היא לקול אותה מגריפה שהזעיקה את הכהנים והלויים לעשות את עבודתם במקדש כנ"ל[12]. ויש סוברים, שמגריפה זו היא כלי הזמר הנזכר לעיל, שאת קול נגינתו היו שומעים עד יריחו[13].
הערות שוליים
- ↑ תמיד ב, א - ב; רמב"ם תמידין ומוספין ב, יג.
- ↑ תוספות יום טוב שם. כך הוא בתרגום אונקלוס לשמות לח, ג: "היעים" – מגרופיתא; וכן עולה מדברי רש"י בכמה מקומות (כגון בשבת כ, א ד"ה גרוף).
- ↑ ערכין יא, א.
- ↑ רש"י בערכין שם ד"ה עשרה.
- ↑ ירושלמי סוכה ה, ו; ושם מחלוקת רב ושמואל אם היו בה עשרה נקבים שמכל אחד מאה מיני זמר, או מאה נקבים שמכל אחד עשר מיני זמר. בגמרא בערכין שם נאמר על דעה זו כי היא גוזמא, אולם רבינו חננאל בסוכה (נג, א) מביא רק דעה זו, וכך נוקט הרע"ב בתמיד ג, ח.
- ↑ רש"י שם י, ב ד"ה מגריפה; רבינו גרשום שם.
- ↑ תוספות שם ד"ה מגריפה.
- ↑ פירוש הרמב"ם למשנה בתמיד ג, ח, ובמאירי שם.
- ↑ תמיד ה, ו. רמב"ם הלכות תמידין ומוספים ו, ה.
- ↑ ראב"ד תמיד שם.
- ↑ ראה ערך 'יריחו', וערך 'ניסים במקדש'.
- ↑ פירושי הרמב"ם ורע"ב שם.
- ↑ פירוש הראב"ד לתמיד שם; רדב"ז על הרמב"ם תמידין ומוספין ו, ה.