לול

מתוך ויקימקדש

לול: המושג 'לול' נזכר בבית המקדש במובנים שונים, כגון: מדרגות העולות בעיגול, וכן פתח בגג, או גם תא קטן. הביטוי 'לול' בלשון חז"ל עניינו - מבנה עץ או פתח. באשר לבית המקדש הראשון מצינו את המושג 'לול' בעניין התאים שסביב ההיכל. כן נזכר מושג זה בבית המקדש השני במובנים שונים: א. לול ברצפת העלייה*. ב. לול אחורי בית הכפורת*. ג. לול ליד הכבש*. בבית המקדש הראשון: לדעת הפרשנים המושג 'לול' מקורו בספר מלכים, בתיאור התאים שסביב ההיכל במקדש שלמה, שם נאמר: "פתח הצלע התיכונה אל כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על התיכונה"[1], כשהכוונת הפסוק היא, שב'לולים' אלו יעלו האנשים במדרגות העולות בצורה סיבובית[2] אל הקומות העליונות. יש גם מפרשים, ש'לולים' אלו הם ארובות הפתוחות מהתא התחתון לתא שמעליו[3], ולפי פירוש זה 'לולים' אלה שווים ללולים שהיו פתוחים בבית המקדש השני בין העלייה לבין קדש הקדשים[4]. בבית המקדש השני נזכרים ארבעה לולים: לול ברצפת העלייה: נאמר במשנה[5], שלולים היו פתוחים בתקרה, שבין העלייה שעל גבי קדש הקדשים ובין קדש הקדשים שמתחתיה. כאשר היו צריכים לערוך תיקון כלשהו בקדש הקדשים היו משלשלים דרך לולים אלה את האומנים בתיבות מיוחדות, כדי שלא יראו בעיניהם את קדש הקדשים. לול מאחורי בית הכפורת: לול קטן היה בין התא שמאחורי בית הכפורת, כלומר, קדש הקדשים, ובין חצר העזרה המקיף מאחורי קדש הקדשים. לול זה נעשה, כדי שהחצר האחורית של העזרה תחשב אף היא כ"פתח אוהל מועד", ובכך תהיה כשרה, בשעת הצורך, לשחיטת קדשים קלים. גובה 'לול' זה היה שמונה אמות[6]. לול ליד הכבש: לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של הכבש, שפרחי הכהונה היו יורדים דרכו לשיתין* פעם בשבעים שנה. פרחי הכהונה מוציאים משם יין קרוש שנתנסך במהלך השנים על גבי המזבח וקרש במקום התכנסותו, ומשהוציאוהו - שרפו אותו הכהנים במקום קדוש[7]. לול במערבו של כבש: לול קטן היה בין הכבש למזבח במערבו של הכבש, ששם היו זורקים פסולי חטאת העוף, שיהיו שם עד ש"תעובר צורתן ויצאו לבית השרפה"[8]. לול זה נקרא גם בשם 'רבובה'[9]. יש אומרים שהלול היה כמין גומה חלולה ברצפה[10], ויש אומרים שהלול היה חלון בקיר הכבש[11]. לולים בתקרת קדש הקדשים בציור נראה כהן המתקן מרצפת שנשברה בקדש הקדשים. את הכהן מורידים מן העלייה שמעל קודש הקדשים, ובתקרה נראים 'לולים' - פתחים - שדרכם משלשלים את הכהן בתיבה למקום הטעון תיקון.

הערות שוליים

  1. מלכים א' ו, ח.
  2. כך תרגם יונתן שם: ובמסיבתא, וכן פירשו רש"י, רד"ק ומצודת דוד. וכך כתב רד"ק ליחזקאל מא, ז; ש'בלולים' מלשון 'לול': "ובלולים יעלו אל התיכונה... ו'בלול' או ה'לול' הוא בנין [שצורתו] כמין עמוד חלול עשוי כמו מעלות סביב סביב והעולה בו עולה דרך היקף".
  3. רד"ק שם בפירושו השני, וכן משמע בערוך ערך לול ב'.
  4. ראה להלן.
  5. מידות ד, ה. פסחים כו, א.
  6. זבחים נה, ב.
  7. תוספתא מעילה א, טז. בבלי סוכה מט, א.
  8. פסחים לד, א.
  9. ראה משנה מידות ג, ג, וראה בערך "רבובה".
  10. רש"י פסחים שם.
  11. רמב"ם בית הבחירה ב, יד; ובפירוש המשנה למידות שם, על פי תוספתא זבחים ז, ג. יש מן האחרונים שהעירו, שהרבובה איננה לול כלל, ובפסחים לד, א; נפל שיבוש בדברי ר"י בנו של ר"י בן ברוקה, ונכנסו שם המילים "לול קטן היה בין הכבש למזבח במערבו של כבש" שאינן שייכות לנושא, והמילים הללו נכנסו בשיבוש, על פי המימרא של ר"א ברבי צדוק בתוספתא מעילה א, טז; ובבבלי סוכה מט, א; ששם מדובר באמת על הלול שהיה ברצפה והוביל לשיתין.