מרובה בגדים

מתוך ויקימקדש
כהן גדול מרובה בגדים בציור נראה כהן שנתמנה להיות כהן גדול, ונציגי הסנהדרין מביאים לו שמונה בגדי כהן גדול ללובשם. כהן גדול המתמנה בשיטה זו נקרא 'מרובה בגדים'.

כהן מרובה בגדים הוא כהן המתמנה על ידי לבישת שמונה בגדים להיות כהן גדול בלא שנמשח בשמן המשחה. כשממנים כהן גדול, נוקטים בשתי פעולות:

האחת: מושחים אותו בשמן המשחה.

השניה: מלבישים אותו בגדי כהונה גדולה.

בכך נהיה כהן גדול, שנאמר: "והכהן הגדול מאחיו, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה, ומילא את ידו ללבוש את הבגדים" [1]. כשאין בידם שמן המשחה[2], ממנים אותו לכהן גדול בלבישת הבגדים בלבד[3]. כהן גדול שנתמנה בדרך זו נקרא 'מרובה בגדים'[4].

משנגנז שמן המשחה

לפי המבואר בתלמוד נגנז שמן המשחה יחד עם ארון הברית בימי המלך יאשיהו, בסוף ימי הבית הראשון[5]. משעה שנגנז לא היו ממנים כהנים גדולים, כי אם בלבישת בגדי כהן גדול בלבד[6]. כך גם לאחר מכן בימי הבית השני, נעשה המינוי על ידי ריבוי בגדים בלבד, וכתבו הראשונים: "אין מעמידין כהן גדול אלא בית דין של אחד ושבעים... ואם נתרבה בבגדים בלבד - אין מרבין אותו אלא ביום [שנאמר: 'ביום המשח אותו]"[7].

אופן המינוי בלבישת בגדים

כהן גדול המתמנה בלבישת בגדים, לובש ביום מינויו שמונה בגדים של כהן גדול ופושטן. למחר חוזר הכהן ולובשן, וכן הוא עושה שבעה ימים[8], שנאמר: "שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו"[9]. בדיעבד, מתמנה כהן הדיוט לכהן לגדול אפילו בלבישת בגדים פעם אחת[10]. יש אומרים, שאין צריך שלבישת בגדים תיעשה לכתחילה שבעה ימים אלא לקראת עבודת יום הכיפורים, אבל בשאר ימות השנה – די לכתחילה בלבישת בגדים פעם אחת[11].

מעולם ההלכה

כיצד מתמנה כהן גדול שנפסל ביום הכיפורים לעבודה, וצריך למנות אחר תחתיו? הרי עבודת יום הכיפורים נעשית בבגדי לבן בלבד, ואיך ילבש שמונה בגדים? התשובה נידונת במסכת יומא יב, א; ומבואר בגמרא, שאם אירע הפסול במהלך עבודת תמיד של שחר, לובש המחליף שמונה בגדים ועובד כדין כהן גדול. וכתב רש"י: "מחנכין אותו לזה המשמש תחתיו בתמיד של שחר, שיעשה הוא תמיד של שחר בשמונה בגדים, ויהא מחונך לכהונה גדולה קודם שיגיע עבודת יום הכפורים". מאידך, אם קרה שהפסול אירע אחר תמיד של שחר ועבודת כהן גדול נעשית בבגדי לבן בלבד, הנושא שנוי במחלוקת שם בגמרא. להלכה נפסק, ש"עבודתו מחנכתו", ואינו צריך ללבוש שמונה בגדים. וכתב הרמב"ם (עבודת יום הכיפורים א, ג): "מתקינין לו [לכהן הגדול] כהן גדול אחר, שאם יארע בזה פיסול - יעבוד האחר תחתיו. בין שאירע בו פיסול קודם תמיד של שחר בין שאירע בו פיסול אחר שהקריב קרבנו - זה שנכנס תחתיו אינו צריך חינוך, אלא עבודתו מחנכתו, ומתחיל מעבודה שפסק בה הראשון [אפילו היתה העבודה בבגדי לבן]".

מעשה שהיה מינוי כהן גדול ביום הכיפורים

"מעשה בבן אילם מציפורין, שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה [בריבוי בגדים]... מעשה בשמעון בן קמחית, שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכפורים, וניתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו, וטימאתו, ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה. וראתה אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד'" (ירושלמי יומא א, א).

הערות שוליים

  1. ויקרא כא, י. רמב"ם כלי המקדש ד, יב.
  2. עיין ערך.
  3. הוריות יב, ב. רמב"ם שם. שדורשים "ומלא את ידו ללבוש את הבגדים" כמו: "או מלא את ידו", שדי במשיחה או בלבישה.
  4. משנה במגילה ט, ב ובהוריות יא, ב, ועוד.
  5. יומא נב, ב. הוריות יב, א. רמב"ם בית הבחירה ד, א.
  6. רמב"ם כלי המקדש א, ח.
  7. רמב"ם כלי המקדש ד, טו.
  8. רמב"ם כלי המקדש ד, יג, ע"פ יומא ה, א.
  9. שמות כט, ל.
  10. רמב"ם שם.
  11. רש"י יומא ה, א ד"ה לפי שנאמר וד"ה אין לי אלא, כפי שדייק המהר"י קורקוס הל' כלי המקדש שם בדבריו. ראב"ד שם. אבל לדעת הרמב"ם צריך לכתחילה לבישה שבעה ימים כל השנה (כס"מ שם), והמהר"י קורקוס שם סובר שגם הרמב"ם מודה שאין צריך לבישה שבעה לכתחילה אלא לעבודת יום הכיפורים. וראה ביאור העניין בהרחבה בשערי היכל ליומא מערכה ה.