פתיחת שערים

פתיחת שערים היא פתיחת שערי המקדש. אחד התפקידים המוטלים על השוערים בבית המקדש, הוא, לפתוח את שערי בית המקדש בבוקר, ככתוב: "וְהֵם עַל הַמַּפְתֵּחַ וְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר" (דברי הימים א ט כז).

חלוקת האחריות

תפקיד ה'שוערים' מוטל על הלויים, והם הממונים על פתיחת שערי המקדש עם שחר וסגירתם עם ערב. לאור האמור, יש מי שכתב, כי אף שער ההיכל נפתח על ידי לוי ולא על ידי כהן.

מצינו, עם זאת, דעה בראשונים האומרת, ששערי הר הבית ורוב שערי העזרה נפתחים ונסגרים על ידי הלויים השומרים במקומות אלו, ואילו הכהנים, המופקדים על שמירתם של שלשה מקומות במקדש, הם האחראים על פתיחת וסגירת השערים בשלושת המקומות בהם שמרו. לשיטה זו יש לומר, שאף שער ההיכל הנתון תחת אחריותם של הכהנים נפתח על ידם. זאת לאור המשנה האומרת: "מי שזכה [בפייס] בדישון מזבח הפנימי והמנורה, היו מקדימין, וארבעה כלים בידם... ושתי מפתחות... אחד [הכהנים] יורד לאמת השחי, ואחד [הכהנים] פותח כיון", וכהנים אלה הם שנכנסו להיכל ופתחו את דלתותיו.

עוד יש מי שכתב, כי הלויים היו פותחים וסוגרים את שערי הר הבית, שהוא 'מחנה לויה', ואילו הכהנים היו פותחים וסוגרים את שערי העזרה, שהוא מחנה השכינה.

פתיחת שערי היכל – להקרבת תמיד של שחר בציור נראה כהן הפותח את שער ההיכל עם בוקר, כשהפתיחה נעשית מבפנים, שכן, לדעת כמה מן הפרשנים פתיחת שערי היכל נעשית על ידי כהן. עם פתיחת דלתות ההיכל זה הזמן לשחיטת קרבן התמיד (ראה כהן השוחט את התמיד משמאל).

פתיחת שערי ההיכל

פתיחת השער הגדול

בכל בוקר היו פותחים את שער ההיכל – הנקרא גם 'שער הגדול'. ליד שער זה היו שני פשפשים, אחד בצפון ואחד בדרום. לפתיחת השער הגדול, נכנסו הכהנים דרך הפשפש הצפוני, משם נכנסו פנימה להיכל, הסירו את המנעולים - 'הנגר והפותחות' - הנועלים את השער מבפנים, ופתחו את הדלתות. פתיחת השער הגדול קבעה את זמן שחיטת תמיד של שחר. הלכה היא, שעם פתיחת השערים בכל בוקר היו תוקעים שלוש תקיעות: תקיעה, תרועה, תקיעה.

פתיחת הפשפש הצפוני

הפשפש הצפוני נפתח על ידי שני מפתחות ושני כהנים; אחד הכהנים "יורד לאמת השחי", ותפקידו לפתוח את המנעול הנמצא בתחתית הדלת, לשם כך צריך הכהן להתכופף ולהוריד את ידו למטה על מנת לפותחו. לעומתו הכהן השני - "פותח כיוון", כלומר, פותח במכוון - ישר מולו באופן רגיל, ללא צורך להתכופף.

פתיחת שערי העזרה

בבית המוקד היו ישנים בלילה זקני בית אב, ומפתחות העזרה היו בידם - כלומר, ברשותם, ולא ניתן לקחתם ללא רשותם, שכן הדבר בא להבטיח את נוכחות כל כהני בית אב לקראת העבודה עם שחר. מפתחות אלה מונחים מתחת לטבלה של שיש שנקבעה ברצפה. עוד מבואר בדברי חז"ל, שהיו שבעה אמרכלים בבית המקדש, וכל אמרכל היה מופקד על אחד משבעת המפתחות של שבעת שערי העזרה. כשאחד האמרכלים היה רוצה לפתוח את השער, היה עליו לחכות להתכנסות של כל האמרכלים על מנת לפתוח.

יש מי שכותב, שאין הכוונה בדברים אלו לפתיחת השערים הרגילה, אלא לפתיחת השערים בזמנים מיוחדים, כגון, כשבאים לטפל בצורכי ההקדש. ופירשו האחרונים בעניין זה, ששבעת האמרכלים הם שבעת זקני בית אב, שכל אחד מהם ממונה על בית האב ביומו בשבעת ימי השבוע, והם שהיו פותחים את השערים עם בוקר.

עוד יש מן האחרונים מי שכתב, שכל השערים היו נפתחים רק אחרי פתיחת השער הגדול, לאחר שהיו שומעים את קולו, אבל קודם לכן לא פתחו שום שער, גם לא את שערי הר הבית.

פתיחת שערי העזרה על ידי לויים - להקרבת קרבן פסח בציור נראה הממונה המכריז על פתיחת שערי העזרה לנכנסים להקרבת קרבן פסח. דלתות העזרה נפתחות וננעלות על ידי 'שוערים' שכולם לויים.

ראו גם

• מפתח העזרה
• שערי הר הבית
• שמירת המקדש