אם ראית משהו שכדאי לתקן/לשפר באתר, מוזמן לכתוב לנו פה
קלעים
קלעים: יריעות מסביב לחצר המשכן.
חצר המשכן היתה מוקפת ב'קלעים', ככתוב בתורה: "ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה, קלעים לחצר שש משזר, מאה באמה אורך לפאה האחת"[1]. ככל דבר במשכן שנאמר לגביו 'שש' - או 'שש משזר', הכוונה היא, לששה חוטי פשתן השזורים יחד[2].
פירוש המילה 'קלעים'
יש מן הראשונים שפירש, שהקלעים הם כדוגמת מפרשי הרוח לספינה, שכן הקלעים הקיפו את עמודי החצר כדוגמת המפרש בספינה[3]. מאידך יש מבארים, שהכוונה לעשייה באופן הנקרא "מעשה קליעה", שהוא מלא נקבים[4]. עוד יש מי שפירש, כי פירוש המילה 'קלעים' הכוונה לוילונות[5]. פירוש אחר, שהכוונה למקלעות, שהם ציורים[6].
מידות הקלעים
אורך הקלעים בדרום ובצפון מאה אמה בכל צד, במערב - חמישים אמה, ובמזרח - חמש עשרה אמה בזוית החצר הצפונית וחמש עשרה אמה בזוית החצר הדרומית[7]. סך כל הקלעים - מאתיים ושמונים אמה. גובה הקלעים האמור בתורה – חמש אמות[8]. מובא בדברי חז"ל, שהקלעים היו עשויים מחלקים בודדים, אשר כל אחד מהם היה באורך וברוחב של חמש אמות, כלומר נמתחו מעמוד אחד לשני ברווח שביניהם[9].
תליית הקלעים
פריסת הקלעים סביב המשכן נעשתה על גבי עמודי החצר[10]. כנגד כל אחד מן העמודים, היו תוקעים באדמה יתד באורך ששה טפחים ורוחב שלושה טפחים, ושפת הקלע היתה נקשרת אל היתד במיתרים[11].
האחריות על הקלעים
במהלך מסע ישראל במדבר, אחריות העמדת הקלעים, פירוקם בשעת הצורך, והשמירה עליהם, היתה מוטלת על בני גרשון[12].
קלעי המשכן
בציור נראים קלעי החצר, הנמתחים בין עמוד לעמוד, ומקיפים את המשכן סביב.
הערות שוליים
- ↑ שמות כז, ט.
- ↑ יומא עא, ב; רמב"ם כלי המקדש ח, יד.
- ↑ רש"י שמות כז, ט.
- ↑ רש"י שמות שם.
- ↑ כן הוא בתרגום יונתן שם; וכן מבארים בפירושי הכתב והקבלה והרש"ר הירש שם.
- ↑ פירוש רשב"ם שם.
- ↑ שמות שם כז, ט - טו.
- ↑ שם פסוק יח.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פרק ה.
- ↑ ראה בערך 'עמודים'.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם ורש"י שם פסוק י.
- ↑ במדבר ג, כו.